מעסיקים ישראלים רבים אינם מודעים לכך שחבויות ביטוח לאומי החלות על עובדים ישראלים הנשלחים על ידם לעבוד בחו”ל או על עובדים זרים תושבי חו”ל המועסקים בישראל, נגזרות ויכולות להיות מופחתות לפי האמנות למניעת כפל תשלומי ביטוח...

ביה”ד האזורי (ב”ל 7921-12-20) דחה ביום 28/4/2022 את תביעתו של שחר רצאבי (להלן: המבוטח) לתשלום דמי פגיעה לפי דוח של שנת מס מאוחרת יותר שהוגשה סמוך ליום הפגיעה.

איסור חפיפה בין תקופת ההודעה המוקדמת לתקופת שמירת הריון גם אם ניתן היתר לפיטורים מהממונה לחוק עבודת נשים

הנהג הועסק בחברת הובלות במשך כ-3 שנים. טענת החברה כי שילמה לנהג פרמיה במקום גמול שעות נוספות נדחתה

העובד הועסק במשך כ-6.5 שנים במוסך. לטענתו מנהל המוסך פיטר אותו ללא הודעה מוקדמת ולכן הוא זכאי לפיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת, בעוד המנהל טען כי העובד התפטר מרצונו. השאלה המשפטית בה נדון היא האם העובד התפטר או פוטר?

מה יגבור – ההסכמה שניתנה בין הצדדים בדוא”ל או חוזה העסקה שנחתם כשהגיעה העובדת לעבודה?

ביה”ד האזורי (ב”ל 17279-10-19) קיבל ביום 2/3/2022 את תביעתה של נורית וינקלר (להלן: המבוטחת) לדמי פגיעה בעבודה, בעקבות פציעה שאירעה לה במהלך ריצה של קבוצת הריצה של מקום העבודה.

אל על חתמה עם המאמנת על הסכם שלפיו היא תועסק כעצמאית. בסיום ההעסקה היא הגישה תביעה ובית הדין לעבודה קבע שלפי המבחנים השונים התקיימו יחסי עבודה בין הצדדים.

אחרי שנים שבהן היה זכאי לשעות נוספות, המכסה נשללה ללא הסברים או שימוע תוך פגיעה מהותית בשכר. בית הדין לעבודה קבע כי גוף ציבורי לא רשאי להתייחס לעובד כ”פיון על לוח שחמט”

נקבע שהתפקיד של מנהלי מעברי המכס הבינלאומיים של ישראל לא דומה לתפקיד של מנהלי מעברי המכס הפנימיים ביהודה שומרון וחבל עזה, לא באופי התפקיד ולא בהיקף השעות, כך שלא מדובר בהפליה