בפסק דין אשר ניתן לאחרונה, דן בית הדין הארצי לעבודה בשאלה ממתי מוגנת מפני פיטורים עובדת העוברת טיפולי הפריה חוץ גופית (עע 39347-12-21 ניצנית דדון נ’ רפי ונציה שמאות וסקרים בע”מ, ניתן ביום 16/8/22).
סעיף 9(ה)(1) לחוק עבודת נשים קובע כי “לא יפטר מעסיק עובדת העוברת טיפולי הפריה חוץ גופית או עובד או עובדת העוברים טיפולי פוריות בימי העדרם מעבודה…”. סעיף 9(ה)(3) לחוק זה מרחיב את ההגנה האמורה גם לעובדים שלא נעדרו מעבודתם. סעיפים אלה קובעים תנאים שונים.
במקרה שנדון בפסק הדין, טענה המעסיקה כי משעה שטיפול ה-IVF הראשון שהעובדת עברה התרחש רק ביום 21.12.20, העובדת לא הייתה מצויה בטיפולי פוריות קודם לכן, ובכלל זאת במועד שבו פוטרה.
בית הדין קבע כי המונח טיפולי פוריות כולל בתוכו קשת של טיפולים. במקרה שנדון בפסק הדין, העובדת עברה טיפולי הפריה חוץ גופית, הכוללים מספר שלבים של הכנה לשאיבת ביציות, שאיבת ביציות, הפרייתן, וככל שההפריה הצליחה, מתבצע שלב החזרת הביצית המופרית לרחם. העובדת הציגה אישורים המלמדים כי ביום 6.9.2020 החלה “בירור וטיפולי פוריות” וכן כלשון אישור נוסף “הכנה לקראת טיפול הפריה חוץ גופית“.
בית הדין דחה את פרשנות המעסיקה המגדירה טיפולי פוריות רק משלב שאיבת הביציות ואילך. נקבע כי המחוקק בחר להרחיב את ההגנה לנשים העוברות טיפולי פוריות ולא לצמצם אותה רק לטיפולי הפריה חוץ גופית, ולכן לא ניתן לקבל את הפרשנות של המעסיקה, לפיה ההכנה לשאיבת הביציות אינה חוסה תחת הגנת החוק. הכנה זו כוללת סדרת טיפולים, שאינם פחות תובעניים מטיפולי פוריות אחרים שלא כוללים הליך של שאיבת ביציות. הגבלת ההגנה רק לשלב השאיבה, מבחינה שלא בצדק, בין נשים שנזקקות להפריה חוץ גופית ומוגנות רק משלב השאיבה, לנשים שאינן נזקקות לשאיבת ביציות ומוגנות גם בשלבים אחרים כגון בשלב נטילת התרופות ההורמונליות. לא לכך התכוון המחוקק ולכן נדחתה טענת המעסיקה.
לאור החשיפה הקיימת, המלצתנו היא להתייעץ עם עו”ד בתחום דיני העבודה בכל מקרה שעולה השאלה האם עובדים שנשקלת הפסקת העסקתם מוגנים מפני פיטורים ולקבל ליווי משפטי מתאים בהתאם לצורך.
יובהר כי האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים כאלה או אחרים או להימנעות מהם.
