בעקבות פסיקות של ביה”ד הארצי פרסם המוסד לביטוח לאומי (להלן: המל”ל) ביום 22.10.2019 הנחיות חדשות בטיפול בתביעות לדמי תאונה.

בפסק דין אשר ניתן לאחרונה ע”י בית הדין הארצי לעבודה, נדונה, בין היתר, טענת מעסיק בדבר זכאותו לפיצוי בגין עוגמת נפש, מעובדת אשר הועסקה על ידו במשרד אדריכלים במשך כ-18 שנים בתפקיד שרטטת – והתפטרה לאלתר, ללא מתן הודעה מוקדמת...

האם במצב בו ההסעה מקדימה בצורה משמעותית את שעות העבודה זכאים העובדים לתשלום?

על מנת לדון בשאלה זו, יש תחילה להתייחס להלכה בעניין סיום יחסי עבודה, הקובעת כי ניתוק יחסי עבודה נעשה בדרך כלל בדרך של התפטרות או פיטורים. 

בית הדין הארצי לעבודה קבע שהעובדת נהגה בחוסר תום לב וגרמה למעסיק עגמת נפש. בנוסף, הופחתו הפיצויים שנפסקו לה בבית הדין האזורי על זכויות סוציאליות והיא חויבה להחזיר חלק מהכספים ששולמו לה.

“קרן המחקרים” שליד בית החולים וולפסון ערכה למזכירה שימוע בעקבות תלונות על התנהגות בעייתית, ופיטרה אותה כעבור 4 חודשים. השופטת סברה כי הזמן הרב שחלף ניתק את הקשר בין השימוע לבין הפיטורים.

בית משפט השלום (ת”א 28940-11-16) חייב ביום 2.10.2019 את המוסד לביטוח לאומי (להלן: המל”ל) לשלם לאסף טוקר (להלן: המבוטח) סך של 15,000 ₪ כפיצוי בגין הטלת עיקולים שלא כדין ב-27 מוסדות שונים.

בעל חברה לייעוץ מס והנהלת חשבונות, נכה צה”ל מאז מלחמת יום כיפור, ביצע 12 עבירות של אי דיווח למס הכנסה, כשבעבר כבר הוטל עליו מאסר על תנאי בגין עבירות דומות. אלא שהשופט שוכנע שמדובר ב”עבירה אחת מתמשכת.”

האם ניתן לפדות חופשה שנתית בכסף במהלך תקופת העבודה? האם רשאי מעסיק לשלם לעובד תשלום כספי חלף הוצאתו לחופשה לפי החוק?

במאמר זה נסביר כיצד יש לבצע את חישוב פיצויי הפיטורים לעובד שבוצעו לזכותו הפרשות בהתאם לצו ההרחבה, דהיינו – הפרשות בסך 6% משכר העובד עבור פיצויי פיטורים.