חשיבות הכנת הביסוס לזכויות המס בדין בהקשר לתשלומים בגין סיום יחסי עבודה הינם הכנסת עבודה 

תקופת החל”ת עומדת להסתיים בחודש יוני ומעסיקים רבים פונים לעובדים ומבקשים שישובו לעבודה.

בפסק דין אשר ניתן לאחרונה ע”י בית הדין האזורי לעבודה, נדונה תביעת עובד להפרשות לקרן השתלמות עבור תקופת מחלה.

ביה”ד לעבודה (ב”ל 64638-02-19) דחה ביום 22/2/2021 את תביעתו של צבי דאושו (להלן: המבוטח) לתשלום דמי הפגיעה בהתאם לשכרו החודשי המדווח, וקבע כי בהיעדר הוכחות לקבלת שכר תואם, דמי הפגיעה ישולמו לו לפי שכר המינימום.

אחד הסיפורים המרתקים בנושא מהתקופה האחרונה הוא סיפורה של נטלי גוטמן. מקרה של מאמנת התעמלות קרקע, שלא דיווחה למעסיק שלה על טיפולי הפוריות שהיא עוברת, שכן איננה מחויבת על פי חוק לדווח, ולא נעדרה מהעבודה לצורך כך.

אחרי פיטורים מפתיעים התברר שהזכויות של העובד חושבו ללא הבונוס הקבוע שקיבל כתוספת שכר. בנוסף לא שולמו לו מלוא השעות הנוספות בהן עבד וקוזזו משכרו שעות עבודה שלא כדין.

בית הדין הארצי לעבודה קבע כי יש להטיל חובה על המעסיק לערוך בירור בדבר קיומו של הסדר ביטוחי קודם לעובד.

הפיטורים היו מסיבות ענייניות, אך בניגוד לחוק עבודת נשים העובדת הוצאה לחופשה כפויה לפני שהתקבל היתר. היא תפוצה בכ-80,000 שקל

חוות הדעת של עוה”ד נחום פינברג ואורלי אבירם קובעת כי מעסיק רשאי להרחיק עובד שלא התחסן נגד קורונה, להעבירו לתפקיד שבו לא יסכן עובדים אחרים, ובמקרים מסוימים אף לפטר אותו