העובד טען כי במשך תקופת ההעסקה לא קיבל זכויות כגון דמי חגים, חופשה ואף שעות נוספות, ולבסוף פוטר. החברה הכחישה, אך לא הצליחה לסתור את מרבית טענותיו.  

כאשר עובד מסיים לעבוד אצלכם ו/או כשאתם נדרשים לאסוף נתוני יתרות פיצויים לסוף שנה, התהליך, כידוע, יוצר לא מעט בעיות שצצות..  במאמר זה אעסוק בבעיות העיקריות והפתרונות שיחסכו לכם זמן ,כאב ראש והרבה כסף.

ביום 15/7/2019 פרסם המוסד לביטוח לאומי (להלן: המל”ל) חוזר חדש ומתוקן, שתכליתו פישוט ושינוי נהלים בחיוב דמי הביטוח של מבוטחים שמשולמים להם פנסיה מוקדמת ו/או קצבת אובדן כושר עבודה ואשר לא נוכו מהם דמי ביטוח.

בפסק דין אשר ניתן לאחרונה ע”י בית הדין האזורי לעבודה, נדחתה תביעת עובדת לפיצוי בגין עגמת נפש והתנכלות תעסוקתית, אשר היחסים בינה לבין הממונים עליה היו עכורים.

שיעור ההיטל שישלמו מעסיקים בגין העסקת מסתננים שיש להם אשרת שהייה זמנית בישראל, בתעשייה, בנין ומסעדות אתניות, יהיה בשיעור של 15% בלבד, ולא בשיעור של 20%, למרות שאין להם היתר עבודה בישראל.

החברה המעסיקה טענה כי שכרו של העובד כלל רכיב גלובאלי עבור שעות נוספות, כיוון שמדובר במשרת “אמון אישי”, אולם השופטת לא שוכנעה שהתובע היה כה בכיר.

ביה”ד הארצי לעבודה קבע בפסק דין רחב היקף כי הנמל הפר את הוראות “חוק שכר שווה” ועליו להשוות את שכרן של שתי עובדות לזה של גבר שעובד באותה מחלקה. בנוסף, לכל עובדת נפסקו 50,000 שקל בגין הפרת חוק שוויון הזדמנויות...

אחר שהמעסיק עצמו הודה ש”תמיד הוא קיבל ממני יותר ממה שדווח בתלושים”, גורל התביעה כבר היה ברור. הפיצויים נפסקו עבור הפרשי פיצויי פיטורים, זכויות סוציאליות ודיווח שכר כוזב.

את התובענה הגיש נהג משלוחים שפוטר, לאחר שבחישוב פשוט עלה כי שבוע העבודה בתקופתו חרג מהקבוע בחוק שעות עבודה ומנוחה.  

גרסתה של העובדת שפוטרה לפני תום התקופה המוגנת שלאחר חופשת הלידה קרסה לנוכח הראיות המוצקות שהוכיחו שהחליטה להתפטר לאחר שמצאה עבודה חדשה.