האם ניתן לפדות חופשה שנתית בכסף במהלך תקופת העבודה? האם רשאי מעסיק לשלם לעובד תשלום כספי חלף הוצאתו לחופשה לפי החוק?

במאמר זה נסביר כיצד יש לבצע את חישוב פיצויי הפיטורים לעובד שבוצעו לזכותו הפרשות בהתאם לצו ההרחבה, דהיינו – הפרשות בסך 6% משכר העובד עבור פיצויי פיטורים.

ביה”ד האזורי לעבודה (ב”ל 51804-11-17) דחה ביום 19 באוגוסט 2019 את תביעתה של איילת בן גיגי שלו (להלן: המבוטחת) וקבע כי אין לראות את המענקים הרבעוניים ששולמו לה לפני הלידה, כשכר רגיל לאותו רבעון.

פקיד השומה טען שמאחר שהעסקת מסתננים לא נעשית בהיתר המעסיקים בתחומי התעשייה והחקלאות לא זכאים להקלה שנקבעה בחוק לענפים אלה. אלא שביהמ”ש קבע כי שאלת ההיתר כלל לא רלוונטית לאור מדיניות “אי האכיפה”.  

מורה שחזרה מחופשת לידה קיבלה מכתב פיטורים ב-60 הימים שבהם אסור לפטר אותה. בית הדין לעבודה קבע כי אסור היה לבית הספר לעשות זאת בתקופה המוגנת גם אם מועד סיום יחסי העבודה בפועל היה לאחריה.

לא אחת עובד מקבל נוסף לשכרו השעתי גם תשלום בגין עמלות מכירה. האם כאשר מחשבים את דמי החגים לעובד יש לכלול גם את העמלות או רק את השכר השעתי? שאלה זו קיבלה מענה לאחרונה בפסיקת בית הדין הארצי לעבודה, שם נקבע:

המעסיקה טענה כי נאלצה לפטר את העובד כיוון שבמשך שלושה חודשים ישב בבית “ואכל חינם”. בית הדין לעבודה הוקיע את התנהלותה וקבע כי היא לא מתאימה לתקופתנו. 

החוק מחייב מעסיק לשלם פיצויי פיטורים לעובדת שהתפטרה כדי להיות עם ילד שזה עתה נולד. אלא שבמקרה הנוכחי הוכח שמטרת ההתפטרות הייתה קידום והעלאת שכר.

נגד מנהלת הגן הוגש כתב אישום על כך שמסרה תלושי שכר שאינם משקפים את ניצול ימי החופשה של העובדים בפועל. היא הוכיחה שהייתה אי הבנה בהנחיות שנתנה למשרד רואה החשבון שלה.

בפסק דין אשר ניתן לאחרונה ע”י בית הדין האזורי לעבודה, התייחס בית הדין בחומרה רבה למקרה בו עובדת נסעה לחופשה בתקופת ימי המחלה בגינה קיבלה ממעסיקתה דמי מחלה.