בית הדין קבע: מעסיק עובד זר בענף הבניה, אינו חייב לבטחו בביטוח פנסיוני ואובדן כושר עבודה ודי בכך שיפקידו עבורו לפיקדון
מדובר בתביעת עובד זר בענף הבניה שעבר אירוע מוחי ואיבד את כושר עבודתו לצמיתות. העובד טען כי המעסיק לא ביטח אותו בביטוח אובדן כושר עבודה, בניגוד לחובה הקבועה בהסכם הקיבוצי ובצו ההרחבה בענף הבניה, ומשכך הוא זכאי לפיצוי בגובה התשלומים אשר היה מקבל אילו היה מבוטח. המעסיק טען מנגד כי פעל בהתאם לדין כאשר הפקיד עבור העובד לפיקדון עובדים זרים. להליך הצטרפו נציגת ציבור המעסיקים ונציגת ציבור העובדים.
דיון והכרעה
לאחר שבחן את עמדות הצדדים, דחה בית הדין את התביעה וקבע כי בביצוע תשלום הפיקדון לעובד יצא המעסיק ידי חובותיו וכי לא היתה מוטלת עליו החובה לבטח את העובד בביטוח אובדן כושר עבודה.
בית הדין הסביר קביעתו ואמר כי העובד התבסס בתביעתו על ההסכם הקיבוצי וצו ההרחבה החלים על עובדים בענף הבניה. ההסכם הקיבוצי קובע כי כל עובד שיפוצים יהא זכאי מיום תחילת עבודתו לביטוח פנסיוני על פי בחירתו שיכלול כיסויים למקרה מוות ונכות. עוד קובע ההסכם כי הוראותיו יחולו על גם על מהגרי עבודה ועובדים פלשתינאים.
ברם, העובד התעלם מהוראות ההסכם הקיבוצי הקובעות כי במקרים בהם קימת מניעה, שאינה תלויה באחד הצדדים, להחלת אחת הזכויות לפי ההסכם על מהגרי עבודה ועובדים פלשתינאים, יסכימו הצדדים על מנגנון מוסכם אחר להקניית הזכות ו/או לתשלום הזכות או שווה ערך לה ויפעלו במשותף להסדרת העניין. עוד קובע הסכם כי שיעור ההפקדות המינימאלי שנקבע בדין לעניין מהגרי עבודה וכפי שיעודכן מעת לעת, יבוא על חשבון ההפקדות לפנסיה, לפיצויים ולקרן השתלמות המתחייבות על פי הסכם זה.
בית הדין הוסיף והסביר כי חוק עובדים זרים קובע כי על מעסיק של עובד זר להפקיד פיקדון על שם העובד, וכי הפיקדון מהווה חלופה לתשלום זכויותיו הסוציאליות.
השילוב בין הוראות ההסכם הקיבוצי וצו ההרחבה בענף הבניה והוראות חוק עובדים זרים מובילים למסקנה ברורה לפיה – מעסיק עובד זר אינו חייב לבטח אותו בביטוח פנסיוני כלשהו, ומכאן מתחייבת גם המסקנה שאינו חייב לרכוש עבורו ביטוח אובדן כושר עבודה, שברגיל הינו אחד מרכיביו של הביטוח הפנסיוני. למעשה, מעסיק שירכוש עבור העובד ביטוח פנסיוני שכזה במקום להפקיד לפיקדון יפעל בניגוד להוראות החוק.
בית הדין אף הבהיר כי גם מעסיק שיבקש לרכוש עבור עובדו ביטוח אובדן כושר עבודה בנוסף להפקדות לפיקדון לא יוכל לעשות זאת, מאחר שאין כיום שום חברת ביטוח או חברה אחרת המנהלת קרנות פנסיה המוכרת ביטוחי אובדן כושר עבודה לעובדים זרים.
הסיבה העיקרית לכך נעוצה בעובדה שהכיסוי הביטוחי בקרנות הפנסיה ובקופות הביטוח, המשתלם על דרך של קצבה, מתאים למי ששוהה במדינה, הן על מנת לוודא את עצם קיומו של מקרה הביטוח (פטירה או נכות), והן על מנת לוודא שהתשלום משולם לזכאי (נכה כל עוד הוא נכה; שאירים או מוטבים כל עוד הם בחיים), ואינו מתאים למי שמרכז חייו מחוץ למדינה.
נציגות ציבור המעסיקים והעובדים אשר הצטרפו להליך הבהירו כי אמנם לאור ההסדר בחוק עובדים זרים, לא היה מנוס מדחיית התביעה. יחד עם זאת ציינו כי מצב הדברים הנוכחי, לפיו עובדים זרים המגיעים ארצה, בשונה מפועלים ישראלים, אינם זכאים לכל פיצוי בכל מקרה שבו חלו במהלך עבודתם במחלה שאינה מוכרת כתאונת עבודה, אינו משביע רצון. נכון יעשה המחוקק אם יפעל לתיקון ההפלייה והעוול במצב דברים זה, בדרך של הקמת ביטוח ממשלתי לאובדן כושר עבודה לעובדים זרים, או לכל הפחות בדרך של יצירת ביטוח הדדי שיינתן מענה ולו חלקי, ובמיוחד למקרים שאינם מכוסים ע”י הביטוח הלאומי, באופן שייצור את השוויון הנדרש בזכויות בין עובדים זרים וישראלים.
מספר ושם ההליך: סעש (ת”א) 8727-03-21 יורי פויאנה – דור עמל בע”מ
בית הדין האזורי לעבודה תל אביב-יפו
ניתן ביום: 5.2.2024
המידע האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי מצדה של חברת חשב מערכות מידע (2012) בע”מ
