האם הבונוסים של העובדת הינם למעשה עמלות מכירה ללא תנאי המהוות חלק מהשכר לצורך הפרשות פנסיוניות?
עובדות המקרה:
מדובר בעובדת אשר הועסקה בחברה לשיווק קרקעות עד לסיום יחסי העבודה בין הצדדים עם הוצאתה הכפויה לחל”ת.
בהתאם להסכם ההעסקה בין העובדת לחברה, שכר העובדת כלל מרכיב שעתי לכל שעת עבודה ותוספת בונוסים: בונוס בגין כל קביעת פגישה ובונוס בגין סגירת עסקה מפגישה שתואמה.
במסגרת תביעתה טענה העובדת כי היה על המעסיקה להכליל את הבונוסים שקיבלה בשכר הקובע הן להפרשות פנסיוניות והן לצורך חישוב זכויותיה הסוציאליות. עוד טענה העובדת כי הוצאה לחל”ת בעל כורכה מהווה פיטורים המזכים אותה בפיצויי פיטורים ולחילופין, היא התפטרה בשל הרעת תנאים ולפיכך זכאית לפיצויי פיטורים.
השאלה המשפטית: האם הבונוסים של העובדת הינם למעשה עמלות מכירה ללא תנאי המהוות חלק מהשכר לצורך הפרשות פנסיוניות?
דיון והכרעה:
ראשית עמד בית הדין על המסגרת הנורמטיבית של צו ההרחבה לפנסיה חובה, חוק פיצויי פיטורים והתקנות שהותקנו על פיו הקובעים כי השכר המבוטח של העובד לצורך ביצוע ההפרשות יחושבו לפי שכר העבודה הרגיל ללא תוספות. לעניין ההבחנה בין תוספת לבין שכר העבודה הרגיל, חזר בית הדין על ההלכה שנקבעה בפסיקה לפיה – סיווגו של תשלום לא ייעשה על פי הכינוי שנתנו לו הצדדים אלא על פי מהותו. בכל הנוגע לעמלות מכירה, ככל שאלה אינן מותנות בתנאי כלשהו, ובכלל זה תנאי של עמידה ביעדים, הרי שאלה נחשבות לחלק מהשכר הרגיל לצורך חישוב פיצויי פיטורים, ומכאן שאף לצורך ביצוע ההפרשות לפנסיה.
השכר הקובע להפרשות פנסיוניות
שנית קבע בית הדין כי ממכלול הראויות והעדויות עולה כי כלל התשלומים שהוגדרו כבונוס בתלושי השכר של העובדת מהווים למעשה עמלות מכירה שאינן מותנות בתנאי ועל כן באות בגדר השכר הרגיל לצורך הפרשות פנסיוניות.
לצורך נימוק קביעתו זו התייחס בית הדין למספר פרמטרים:
1. לשון הסכם העסקה– בית הדין בחן את הסכם ההעסקה ואת מסמך עדכון תנאי העבודה שנחתמו בין הצדדים וקבע כי מלשונם עולה כי הבונוסים ששולמו לעובדת עבור קביעת הפגישות וסגירת העסקאות, הינם חלק משכר העבודה החודשי ולפיכך יש להתייחס אליהם כאל עמלות מכירה שוטפות בגין ביצועים/מכירה של העובדת עצמה.
2. חלקו של הבונוס בשכר הכולל– התשלום שכונה בונוס לא היה חלק מינורי משכר העובדת ובחלק מחודשי עבודתה אף היווה את עיקר שכרה, דבר המהווה חיזוק לקביעת בית הדין כי מדובר בעמלה ולא בבונוס – “בהינתן שתכליתו של צו ההרחבה לפנסיה חובה להבטיח הפרשות משמעותיות מהשכר הרגיל באופן שיבטיח קצבה פנסיונית הנגזרת מהשכר הרגיל, הרי שבמבנה שכר שכזה, נכון לדעתנו לפרש עמימות ככל שקיימת בעניין סיווג העמלות לטובת העובד, על מנת להבטיח הפרשות פנסיוניות שלא יהיו נמוכות במיוחד ביחס לשכר שאותו קיבל התובע במהלך חיי העבודה”
3. מורכבות העבודה שביצעה העובדת– בית הדין נתן משקל לכך שהשיחות שניהלה העובדת במסגרת תפקידה לא היו שיחות תיאום בלבד אלא שיחות שיווק מקצועיות ארוכות ומורכבות הכוללות הסברים ומחירים אודות הקרקע הנמכרת, ובהתאם לכך התגמול ששולם עבור כל תיאום פגישה היה גבוה יחסית.
4. התפקיד המרכזי ב”סגירת העסקה”- בית הדין התייחס לשאלה האם סגירת העסקאות נעשתה בעיקר בשיחות הטלפון שבוצעו ע”י העובדת או על ידי בעלי העסק אשר הגיעו לפגישות וקבע כי תפקידם של בעלי העסק היה טכני לחלוטין בדומה לקופאית בחנות בגדים, שאף שברור שהיא זו ש”סוגרת” את עסקת מכירת הבגדים, מי שזכאית לעמלת ממכירת הבגד, המהווה שכר עבודה, היא המוכרת ולא הקופאית.
5. הפרדה בין רכיבי השכר בתלוש השכר– בית הדין קבע כי העובדה כי המעסיקה כלל לא הפרידה בין הבונוס לשכר הרגיל בתלושי השכר, מחזקת את העובדת כי מדובר בעמלות מכירה שהינו חלק מהשכר הרגיל, שכן ככל ואכן היה מדובר ברכיבי שכר שונים ומוגדרים, האחד שהינו חלק מהשכר הרגיל והאחד שאינו, ניתן היה לצפות כי ירשמו שתי שורות נפרדות בתלושי השכר וימסר לעובדת הסבר מפורט בקשר לרכיבי השכר הבאים בחשבון לצורך ההפרשות הפנסיוניות לעומת אלה שאינם.
לאור קביעת בית הדין כי יש להכליל את הבונוסים שקיבלה העובדת במסגרת השכר הרגיל קבע בית הדין כי על המעסיקה לשלם לעובדת הפרשים בגין הפרשות לפנסיה (חלק המעסיק).
השכר הקובע לדמי חגים
בעניין זה הסביר בית הדין כי מאחר שתכליתם של דמי החגים להשוות את מצבם של העובדים השעתיים לעובדים החודשיים, ובהינתן שהעובדים החודשיים אינם עובדים בחגים ואינם מקבלים עמלות עבור ימי חג, קבע כי אין מקום להכליל את העמלות שקיבלה העובדת בשכר הקובע לדמי חגים.
השכר הקובע לפדיון חופשה,ימי מחלה וימי בחירות
בית הדין ציין כי בהתאם לדין, יש לכלול את העמלות בשכר הקובע לצורך חישוב ימי חופשה, ימי מחלה וימי בחירות ומשכך קבע כי העובדת זכאית להפרשים בגין פדיון ימי חופשה, דמי מחלה וימי בחירות.
פיצויי פיטורים
בית הדין קיבל את טענת העובדת כי התפטרה בנסיבות בהן היא זכאית לפיצויי פיטורים. בית הדין נימק את החלטתו והסביר כי עוד קודם להוצאתה הכפויה לחל”ת, נדרשה העובדת לעבוד בשעות אחר הצהריים, אף שלאורך כל תקופת עבודתה, עבדה בבוקר, דבר המהווה הרעת תנאים מובהקת אשר מאפשרת לעובדת להתפטר בדין מפוטרת. לאור האמור קבע בית הדין כי העובדת זכאית לפיצויי פיטורים וכי יש לכלול את העמלות בשכר הקובע לפיצויים.
המידע האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי מצדה של חברת חשב מערכות מידע (2012) בע”מ
מספר ושם ההליך: סעש (ת”א) 65486-12-20 עדנה נחמיאס – 770 ריף נדל”ן בע”מ
ערכאה: בית הדין האזורי לעבודה תל אביב
ניתן ביום: 19.2.2023
