פסק דין חדשני משווה בין מעמדם של עובדי הייטק שהמירו אופציות למניות וזכו בדיבידנד לבין משקיעים בכל הנוגע להטבות מס והם ישלמו 15%-20% מס, במקום 25% כפי שדרשה רשות המיסים
השופט שמואל בורנשטין קיבל לאחרונה ערעור של חברת התוכנה קונדויט ואחד מעובדיה נגד החלטת פקיד שומה רחובות להטיל מס של 25% על דיבידנד שקיבלו עובדים. הדיבידנד חולק לעובדי החברה בגין מניות שהוחזקו עבורם בידי נאמן ועקב רווחים שצברה החברה. החברה טענה שלפי החוק לעידוד השקעות הון העובדים צריכים לשלם מס בשיעור 15%-20%. הטענה התקבלה בעוד עמדת רשות המיסים כי עובדים אינם בבחינת ״משקיעים״ ואינם זכאים להטבה שבחוק העידוד נדחתה.
החברה חילקה בשנים 2011 ו־2012 דיבידנד בסך 1.5 מיליארד שקל. ב-2015 היא חילקה דיבידנד בסך של 208.1 מיליון שקל, ובשנת 2016 חילקה דיבידנד כולל של 311 מיליון שקל. סך הכול חולקו לבעלי המניות והעובדים דיבידנדים בסך 1.84 מיליארד שקל.
בגין הדיבידנד שחילקה החברה לעובדיה, בהם המערער, נוכה מס במקור בשיעור 15%, שהוא לגישת המערערים שיעור המס החל על דיבידנד שמקורו ברווחי חברה בעלת ״מפעל מוטב״ כהגדרתו בחוק לעידוד השקעות הון.
פקיד השומה סבר מנגד כי שיעור המס החל על העובדים הוא 25% בהתאם לקבוע בפקודת מס הכנסה במסלול ההוני, וכך הוא קבע בשומות שהוציא לחברה ולמערער.
לשיטתו, חוק העידוד חל רק על משקיעים שמשקיעים הון בחברה והוא נועד לעודד אותם להשקיע את הונם דווקא בחברות עליהן חל חוק העידוד. לעומת זאת, עובד החברה, כלל אינו משקיע כספים בחברה. לפיכך, ככל שהחברה בוחרת לתת לעובד חלק משכרו במניות, הוא יהנה משיעור מס של 25%, חלף שיעור המס השולי, ואולם זו ההטבה היחידה בשיעור המס שבחר המחוקק לתת בנסיבות אלה.
הון אנושי
השופט שמואל בורנשטין מבית המשפט המחוזי מרכז-לוד העדיף את עמדת המערערים.
״גישת המשיב, לפיה יש למסות את הדיבידנד באותו שיעור מס החל במכירת המניות, אין לה כל סימוכין בלשונן של הוראות הדין״, כתב השופט.
השופט הדגיש שחוק העידוד אינו מעוניין אך ורק לעודד חברות בעלות מפעלים מוטבים, אלא גם את בעלי מניותיהן, וזאת על מנת שבעלי הון ישיקעו את כספם בחברות כאמור. עידודם של אלה ייעשה בדרך של קביעת שיעור מס מופחת בגין הדיבידנדים.
לדבריו, גישת פקיד השומה מעמידה את העובדים כבעלי מניות “פסיביים”, וכמי שהמניות “נכפו” עליהם והם לא קיבלו אותן מתוך בחירה, כך שאין כל סיבה או צורך לעודד אותם במתן הטבה בגין הדיבידנד. אלא שגם בעובדים, ולא רק בבעלי המניות האחרים, יש לראות כ”מושקעים” בחברה, הן בעצם עבודתם באותה חברה, והן בויתורם על שכר עבודה שיתכן והיו עשויים לקבל אלמלא תכנית האופציות והמניות שאימצה החברה.
״כשם שיש לעודד חברות להשקיע במפעלים מוטבים, וכשם שיש לעודד בעלי הון להשקיע בחברות בעלות מפעלים מוטבים, כך יש לעודד באותן חברות את “ההון האנושי”, הם העובדים באותן חברות המקבלים אופציות ומניות״, כתב.
השופט סיכם כי שיעור המס החל על הדיבידנד בנסיבות אלה הוא כשיעור המס הקבוע בחוק העידוד בשל חלוקת דיבידנד שמקורו ברווח ממפעל מוטב, כלומר שיעור מס של 15%.
פקיד השומה חויב בהוצאות ושכ״ט עו״ד בסך 90,000 שקל.
- ב״כ המערערת: עו”ד עמיחי פרי
ב״כ המערער: עו”ד אלדד נח ועמית קריגל - ב״כ המשיב: עו”ד יעל הרשמן
פסקי דין קשורים
- פס”ד בנושא דיבידנד המתקבל בגין מניות חברה עליה חל חוק עידוד השקעות הון אשר מוחזקות על ידי נאמן במסגרת “מסלול 102 הוני” – חייבות במס בשיעור הקבוע בחוק העידוד (15%) ולא בסעיף 102 (25%)
