מתי לא ניתן לשלם לעובד החזר הוצאות נסיעה לפי כרטיס חופשי-חודשי; ואילו נסיעות לעבודה וממנה אינן מכוסות בכרטיס חופשי-חודשי ? בכך נדון להלן.
לא ניתן להפחית באופן יחסי מעלות כרטיס חופשי-חודשי בגין היעדרויות עובד
בפסק דין אשר ניתן לאחרונה, דן בית הדין האזורי לעבודה בתביעה של עובד, אשר טען, בין היתר, כי המעסיקה שילמה לו דמי נסיעות בחסר (סעש 27646-07-19 שקד ברנבאום נ’ עובדיה פיק קריכלי ושות, מיום 12/9/22). העובד טען כי בימים בהם הוא נעדר לצורך חופשה או מחלה, נהגה המעסיקה להפחית באופן יחסי מעלות “חופשי חודשי” ובפועל שילמה פחות מחובתה על פי דין בגין דמי הנסיעות היומי.
נזכיר כי בהתאם לצו ההרחבה בדבר השתתפות מעסיק בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה, כל עובד הזקוק לתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו, זכאי לקבל ממעסיקו השתתפות בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה, עד המקסימום הקבוע בצו (22.60 ₪ ברוטו נכון להיום), בעד כל יום עבודה בפועל שבו השתמש בתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו. הוצאות הנסיעה ייקבעו לפי מחיר נסיעה מוזל באוטובוס ציבורי או כרטיס מינוי חודשי מוזל ממקום מגורי העובד למקום עבודתו (“חופשי חודשי”), על יסוד כרטיס הנחה של מספר נסיעות, אם קיים כרטיס הנחה כזה. עובד הנעדר מעבודתו מסיבה כלשהי אינו זכאי להחזר הוצאות נסיעה בעד תקופת העדרו.
בית הדין קבע כי התשלום על פי עלות של חופשי חודשי נועד לחסוך בהוצאות נסיעה אך לא לשלם לעובד הוצאות נסיעה בחסר. לכן, אם המעסיקה בחרה לא לשלם לעובד הוצאות נסיעה עבור ימים בהם נעדר מהעבודה – עליה לשלם לו הוצאות נסיעה בהתאם לצו ההרחבה ולא בהתאם לעלות של חופשי חודשי.
תשלום לפי כרטיס חופשי-חודשי לעובד אינו מכסה נסיעות בגין עבודה בשבתות ובחגים
בפסק דין אשר ניתן ע”י בית הדין הארצי לעבודה, קבע בית הדין כי על המעסיק מוטלת החובה להוכיח כי מילא חובתו כלפי העובד לממן נסיעותיו לעבודה וממנה בשבתות ובחגים, וזאת עד לשיעור המקסימלי כנקוב בצו ההרחבה לעניין השתתפות המעסיק בהחזר הוצאות נסיעה. בית הדין הדגיש בפסק דינו כי כרטיס נסיעה מוזל בתחבורה הציבורית בימי חול, מעצם טיבו אינו “מכסה” הוצאות נסיעה בשבת ובחג (ברע 36959-06-15 MUSABAL ABDALLA נ’ טלרן אחזקות ונקיון (2000) בע”מ, מיום 15/7/15).
בהתאם להלכה זו, תשלום חופשי-חודשי לעובד אינו מכסה את נסיעותיו של העובד בשבתות ובחגים ובגינן על המעסיק לשלם לעובד החזר הוצאות נסיעה עד לשיעור המקסימלי הקבוע בצו ההרחבה הנ”ל (אלא אם המעסיק דואג להסעות לעובד, מביתו למקום העבודה וחזרה).
נציין כי בפסק דין אשר ניתן ע”י בית הדין האזורי לעבודה, נקבע כי אם תחבורה ציבורית לא זמינה, כגון בחגים ובסופי שבוע, על המעסיק לשלם את השיעור המרבי הנקוב בצו ההרחבה, ולא לפי כרטיס חופשי חודשי (סעש 32687-01-18 שירלי מרסמן נ’ סביצ’ה ואח’, מיום 27/7/2020).
יובהר כי האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים כאלה או אחרים או להימנעות מהם.
