במקרה בו כלל העובדים מפוטרים עקב סגירת העסק וכל העובדים קיבלו הודעה מהמעסיק כי העסק צפוי להיסגר, המעסיק אינו נדרש לבצע שימוע לעובדים.
בית הדין לעבודה קבע כי מטרתו העיקרית של השימוע היא לאפשר לעובד להזים את הטענות כלפיו, להביא תימוכין לגרסתו, ולנסות לשכנע את העומד להכריע בגורלו שלטענות אין בסיס, או לפחות אינן ‘כצעקתה’ (דב”ע נו/31-3 מדינת ישראל – ד”ר ארנון בונה). עוד נפסק על ידי בית הדין הארצי, כי הליך השימוע לא נועד לשרת את עצמו, בבחינת “טקס” שיש לקיים אותו. הליך זה נועד להביא לקבלת החלטה מושכלת ונכונה, בנסיבות העניין, תוך שיקול צורכי המעביד, מצד אחד ועניינו האישי של העובד, מצד אחר” (ע”ע 1465/02 בנימין משה – איגוד ערים לכבאות והצלה טבריה).
בסעש (נצ’) 51287-11-16 אנבאלה סופי – אקספורט – ארז בע”מ (להלן: “פרשת אנבאלה“), נקבע כי נפלו לא מעט פגמים בהליך השימוע, של העובדת: היא זומנה לשימוע בעל פה על ידי המעסיקה, לא עודכנה כי באפשרותה להגיע לשיחת השימוע עם ייצוג משפטי ובנוסף, לא נערך פרוטוקול שימוע. אך בית הדין קבע, כי לא כל פגם בשימוע, יש בו בהכרח כדי להצדיק מתן פיצוי. לא ה”טקס” שיוכתר כ”שימוע” הוא הקובע, אלא תוכנו של ההליך, אשר ביסודו אותה הידברות בין המעסיק לעובד, במסגרתה יציג המעסיק בפני עובדו את הסיבות שביסוד כוונת הפיטורים וייתן לעובד הזדמנות הוגנת להתגונן ולנסות לשכנע.
בית הדין התייחס לפסיקת בתי הדין, אשר אבחנה, בין פיטורים בעקבות שינויים ארגוניים לבין פיטורים שמקורם במערכת יחסי העבודה האינדיבידואליים שבין המעסיק לעובד. נקבע כי: פיטורי התייעלות וצמצום שונים מפיטורים רגילים בכך שהם נובעים מן הצורך הכלכלי או הארגוני של המעסיק לשנות את המבנה העסקי או מבנה הפעילות. פיטורי התייעלות וצמצום אינם פועל יוצא מתפקודו של העובד, התנהגותו או כל סיבה אישית הקשורה בו. עם זאת, לשימוע משמעות שונה בהתאם לשינוי המבני עליו החליט המעסיק תוך שימוש בפררוגטיבה הניהולית שבידיו. כך אין דומה שינוי מבני שבא לביטוי בהחלטה על סגירת מפעל או על מיקור חוץ של פונקציה שלמה מתוכו, לפיטורי התייעלות שבהם המסגרת התפעולית שבה מועסק העובד ממשיכה להתקיים בעקבות השינוי המבני, אם כי בכוח אדם מצומצם. כך, בעוד שבמקרה השני קיימת אפשרות להמשך העסקתו של העובד לאחר השלמת השינוי המבני באופן שיש לאפשר לעובד במסגרת השימוע לנסות ולשכנע את המעסיק להמשיך ולהעסיקו לאחר השינוי; הרי שבמקרה הראשון אפשרות שכזו, איננה קיימת.
בפרשת אנבאלה נקבע כי המדובר במקרה בו הוחלט על סגירת המפעל בכללותו עקב קשיים כלכליים דבר שהיה ידוע לעובדת ולשאר עובדי המפעל כפי שהעידה בעצמה. בנסיבות אלו, הרי שחרף הפגמים שנפלו בהליך השימוע שנערך לה ובשים לב לנסיבות העניין ולשיקולים העניינים שעמדו בבסיס הפיטורים לא ראינו לנכון לחייב את הנתבעת בתשלום פיצויי בגין פיטורים שלא כדין ובגין אי עריכת שימוע כדין.
לסיכום,
במקרה בו כלל העובדים מפוטרים עקב סגירת העסק וכל העובדים קיבלו הודעה מהמעסיק כי העסק צפוי להיסגר, המעסיק אינו נדרש לבצע שימוע לעובדים.
המידע האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי מצדה של חברת חשב מערכות מידע (2012) בע”מ
