הארכת הפסקה ודיווחה בזמן עבודה – איננה בהכרח “גניבת שעות” המאפשרת שלילת פיצויי פיטורים

במהלך יום העבודה עמד רכבו במשך שעות באזורים שבהם אין לקוחות, ולמעשה הוא דיווח על שעות אלו כשעות עבודה כשבפועל לא עבד

עובדות המקרה:
מדובר בעובד שהועסק במשך עשור כסוכן מכירות בחברה לייבוא ושיווק מוצרי תינוקות.
בתביעה שהגיש העובד, הוא תבע בין היתר אי עריכת הליך שימוע כדין, פיטורים ללא הודעה מוקדמת וללא פיצויי פיטורים; לטענת העובד הוא זומן לשימוע מהיום למחר.
במהלך השימוע נאמר לעובד שנמצא כי במהלך יום העבודה עמד רכבו במשך שעות באזורים שבהם אין לקוחות, ולמעשה הוא דיווח על שעות אלו כשעות עבודה כשבפועל לא עבד. העובד טען כי ההפסקות והעצירות עליהם דיברו – היו עצירות בכתובות שבהן יש חנויות למוצרי תינוקות ונעשו למטרת עבודה, מכירות, גבייה, יצירת קשרים עסקיים וגם למנוחה. עוד ציין העובד, כי בהיעדר מקום ישיבה במשרדי החברה אזי שאת עבודות הניירת הכרוכה בעבודתו – ביצע מרכבו.
לבסוף, לאחר שבועיים, קיבל מכתב פיטורים – בו הודיעה לו החברה כי לאור הפרת האמון החמורה –  הוא מפוטר ללא מתן הודעה מוקדמת וללא פיצויי פיטורים.

החברה טענה, כי לעובד בוצע הליך שימוע כדין ולאחריו הוחלט לפטרו בשל דיווח שעות עבודה כוזב ותוך הפרת אמון בוטה וחמורה. החברה אף צירפה דוחות איתור רכב וטלפון של העובד המעידים על כך שנהג להתבטל שעות ארוכות במהלך יום העבודה, מעבר להפסקה המגיעה לו.

 השאלה המשפטית היא האם הארכת זמני ההפסקה על ידי עובד , ודיווחן כשעות עבודה הינם בהכרח “גניבת שעות” המצדיקה פיטורי עובד ללא הודעה מוקדמת ופיצויי פיטורים ? 

דיון והכרעה:

ביה”ד קיבל את תביעתו של העובד, והתרשם שהעובד סיפק הסברים משכנעים ביחס לרוב ההפסקות שלגביהן נטען כי לא עבד, וגרסתו אף לא נסתרה על ידי החברה.
עוד קבע ביה”ד כי גם אם העובד לא היה מספק הסבר מפורט לכל אחת מההפסקות שנטל, וגם אם היו פעמים שההפסקה שנטל לעצמו התארכה מעבר לחצי שעה לה היה זכאי, לא ניתן לקבוע שמדובר ב”גניבת שעות” שיטתית, שיש בה כדי לשלול ממנו את מלוא פיצויי הפיטורים ואת דמי ההודעה המוקדמת. וכי לכל היותר, מדובר בעבירת משמעת לכאורה, שהחברה רשאית לזמן בגינה את העובד לשיחת הבהרה או אף שיחת שימוע.
גם לעניין דוחות איכון הרכב והטלפון שהגישה החברה, פסק ביה”ד, כי מדובר בעבודה דינמית שכרוכה בנסיעות רבות ובפגישות עם לקוחות בבתי העסק שלהם ולכן הניסיון לבדוק את הפרודוקטיביות של עובד בכל דקה נתונה, תוך חישוב דקדקני של שעות הפסקה, נדונה לכישלון. 
בנסיבות אלה נקבע שההחלטה לפטר את העובד תוך שלילת זכותו לדמי הודעה מוקדמת ופיצויי פיטורים הייתה נמהרת, בלתי מבוססת ולכן גם בלתי חוקית!(ע”ע 32884-06-18 אפריים מנדלמן נ’ רבקה רייך) . ביה”ד אף הבהיר את המהות של פיצויי פיטורים וימי הודעה מוקדמת – כי אין מדובר בפרס הניתן לעובד מצטיין שמפוטר או בהטבה שניתן לשלול מעובד שמפוטר בשל אי שביעות רצון מתפקודו. תשלום רכיבים אלה הוא ברירת המחדל שעה שמפטרים עובד, ושלילתם בהתאם לסעיפים 16 ו- 17 לחוק פיצויי פיטורים, היא החריג לכלל וצריכה להיעשות באופן שקול ומידתי, רק לאחר שקיימת תשתית ראייתית חד משמעית לכך שהעובד אכן שלח ידו לכספי החברה (בין היתר באמצעות דיווח כוזב של שעות) והסב לו נזק כספי מוכח- מה שלא חל במקרה דנן.
בנוסף לאמור לעיל, בעניין הליך השימוע, קבע ביה”ד כי נפלו פגמים חמורים- ככל שהטענות המועלות כנגד עובד חמורות יותר, על החברה להקפיד, קלה כחמורה, על קיומו של הליך שימוע תקין, ובראש ובראשונה, הליך שימוע שמבטיח כי תישמר זכות הטיעון של העובד. זכות זו אינה יכולה להתקיים שעה שהעובד אינו יודע מה אופי הטענות שהוא אמור להתגונן בפניהן, ובוודאי שעה שמדובר בתשובות שהוא נדרש לספק ביחס לממצאים עובדתיים שדורשים השוואת נתונים וניתוחם (דוחות האיכון רכב וטלפון)- משנפלו פגמים בהליך השימוע- זכאי העובד לפיצוי בגין הפגמים החמורים שנפלו בהליך השימוע.

המידע האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי מצדה של חברת חשב מערכות מידע (2012) בע”מ