המיסוי ושיעורי המס אשר ישולמו בתקופת הבחירות וביום הבחירות הם כפי שנקבע בחוק מיסוי תשלומים בתקופת הבחירות. למעט, תשלומים מסוימים אשר חייבים במס רגיל ובתאום מס כפי שיובהר להלן.
ביום 1.11.2022 יתקיימו הבחירות הכלליות לכנסת ה-25 של מדינת ישראל. לקראת הבחירות ובמהלכן מבצעים המועמדים, המפלגות הקיימות, המפלגות החדשות וועדת הבחירות תשלומים שונים עליהם חלה חובת ניכוי מס במקור או חובת תשלום מקדמה בשל הוצאות עודפות.
בחוק מיסוי תשלומים בתקופת בחירות, התשנ”ו-1996 ובתקנות שהוצאו מכוחו, נקבעו הוראות מיוחדות למיסוי תשלומים בתקופת הבחירות (להלן: “הוראות הדין המיוחד”).
ביום 26.7.2022 פרסמה רשות המסים הנחייהבנושא “הבחירות לכנסת העשרים וחמש שיתקיימו בנובמבר 2022″, הכוללת הוראות לגבי תשלומים החלים עליהם הוראות הדין המיוחד, ולגבי תשלומים אחרים המשולמים בגין בחירות.
“תקופת בחירות” מוגדרת, כדלקמן:
1. תקופה של 30 ימים המסתיימת יום לאחר היום שבו נערכות הבחירות המוקדמות למועמדי המפלגות כמשמעותן בסעיף 17 לחוק המפלגות.
2. תקופה של 60 ימים המסתיימת ביום ה-14 שלאחר יום הבחירות (מיום 17.9.2022 ועד ליום 15.11.2022).
הוראות הדין המיוחד חלות לגבי תשלומים שנתקיימו לגביהם התנאים הבאים:
1. התשלום הוא בעד עבודה או שירות בשל הבחירות, שנעשו בתקופת הבחירות, בעד הסעת נוסעים או הובלה או החזר הוצאות בשל הבחירות שבוצעו או הוצאו, לפי העניין, בתקופת הבחירות, אך לא בעד דמי שכירות.
2. המשלם הוא אחד מאלה:
א. מפלגה.
ב. רשות הממונה על פי דין על ביצוע הבחירות.
ג. מועמד לבחירות מוקדמות.
* חברות כוח אדם אינן נחשבות כמשלם.
3. העבודה או השרות נעשו רק “בתקופת הבחירות“.
4. התשלום הכולל למקבל אחד אינו עולה על 18,000 ₪.
5. מקבל התשלום מועסק ע”י המשלם או נותן לו שרות בתקופת הבחירות בלבד, דהיינו אינו נמנה על עובדיו או ספקיו הקבועים של המשלם.
לעניין זה, מקבל לרבות מזכיר ועדת הקלפי המועסק על ידי הרשות הממונה על ביצוע הבחירות ע”פ דין, גם אם הוא מועסק לא רק בתקופת הבחירות.
6. תשלום הינו תמורה בכסף או בשווה כסף בעד עבודה או שרות בשל הבחירות שהוצאו ע”י משלם בתקופת הבחירות, בעד הסעת נוסעים או הובלה או החזר הוצאות בשל הבחירות ובלבד שלא נעשו במהלך עסקו, משלח ידו או עבודתו של המקבל .
שיעור מס מיוחד
על תשלום ב-“תקופת הבחירות” יחול מס מיוחד בשיעור של 25% שאיננו מס הכנסה כמשמעותו בפקודה. שיעור המס המיוחד מוטל על מלוא התשלום, בלא זכות לניכוי, קיזוז, פטור או הפחתה כלשהם וזאת גם אם מקבל התשלום פטור ממס הכנסה או נמצא בשיעור מס שולי נמוך יותר.
מאחר ומדובר במס שאיננו מס הכנסה יחולו ההוראות הבאות לגבי התשלום:
1. התשלום אינו “הכנסה“, כהגדרתה בפקודת מס הכנסה, לכן עצם קבלתו אינה מחייבת את מקבלה בהגשת דוח למס הכנסה.
2. התשלום אינו “הכנסה” או “שכר“, לעניין חוק מע”מ, חוק ביטוח בריאות ממלכתי וחוק הביטוח הלאומי – למעט לעניין ביטוח נפגעי עבודה .
נציין, כי חוק מיסוי תשלומים בתקופת בחירות והתקנות מכוחו אינן חלות על תשלומים שנעשו במהלך עסקו, משלח ידו או עבודתו של המקבל .
מיסוי “תשלומים אחרים “
תשלומים המבוצעים ב-“תקופת הבחירות” והעונים על הכללים בהוראות הדין המיוחד אך סכומם המצטבר למקבל עולה על 18,000 ₪ וכן תשלומים שניתנים במהלך עסקו, משלח ידו או עבודתו של המקבל, נחשבים כ-“תשלומים אחרים” ויחולו לגבי כל התשלום האמור הכללים הבאים:
1. הוא ייחשב כהכנסה לצורך פקודת מס הכנסה לכל דבר ועניין.
2. במידה וחלות הוראות ניכוי מס במקור ספציפיות לתשלום הנדון, יחולו הוראות הניכוי במקור כאמור לפי סוג ואופי התשלום.
3. בכל מקרה בו אין הוראות ניכוי מס במקור ספציפיות לתשלום, קיימת חובת ניכוי מס במקור בשיעור של 25% מכוח תקנות הדין המיוחד.
4. הניכוי האמור אינו מס סופי ולכן על המקבל חלה החובה לכלול את התקבול בדוח על הכנסותיו ולהשלים את המס המגיע. מאידך, רשאי המקבל לבקש מפקיד השומה אישור על הקטנת הניכוי במקור האמור אם קיימת הצדקה לכך .
(קרדיט לתמונה: אתר gov.il)
