דיני עבודה

כ 200,000 שקל, פיצוי לסוכן מכירות שפוטר בטענה ש”גנב שעות”

העובד פוטר ללא הודעה מוקדמת ופיצויי פיטורים. טענות המעסיק, כי העובד מסר דיווח כוזב על שעות עבודה והפר אמון באופן בוטה – לא הוכחו

שופט בית הדין לעבודה בתל אביב, אורן שגב, קיבל לאחרונה תביעה של סוכן מכירות שפוטר ללא דמי הודעה מוקדמת וללא פיצויי פיטורים. המעסיק טען כי שלל מהתובע את הזכויות בשל הפרת אמון בוטה מצדו בכך שדיווח על שעות עבודה בזמן שלפי דוחות של איתור הרכב, הוא למעשה עמד במשך שעות במקום עם רכב מונע. התובע הסביר שכאיש מכירות שטח הוא נדרש לבצע עבודה משרדית מהרכב, והדוחות מראים כי העצירות היו ליד לקוחות גדולים של המעסיק. השופט קיבל את גרסתו וקבע שההחלטה לפטרו תוך שלילית זכויותיו הייתה בלתי חוקית.

התובע עבד במשך עשור כסוכן מכירות בנתבעת, חברה לייבוא ושיווק מוצרי תינוקות.

בתביעה שהגיש נגדה בדצבר 2019 הוא סיפר שבתחילת אותה שנה קיבל זימון לשימוע מהיום למחר, בנימוק של “ליקויים חמורים בעבודה”. במהלך השימוע נאמר לו שנמצא כי במהלך יום העבודה רכבו עומד במשך שעות באזורים בהם אין לקוחות,והוא מדווח על שעות אלו כשעות עבודה כשבפועל אינו עובד. לדבריו, לאחר שבועיים קיבל מכתב פיטורים בעודו שוהה בימי מחלה, בו הודיעה לו הנתבעת כי לאור הפרת האמון הגסה הוא מפוטר ללא מתן הודעה מוקדמת וללא פיצויי פיטורים.

התובע טען כי ההפסקות והעצירות המדוברות היו בכתובות שבהן יש חנויות למוצרי תינוקות ונעשו למטרת עבודה, מכירות, גבייה, יצירת קשרים עסקיים וגם למנוחה. הוא העיד כי בהיעדר מקום ישיבה במשרדי הנתבעת, את עבודת הניירת הכרוכה בהזמנות נהג לבצע מהרכב.

הנתבעת טענה להגנתה כי לתובע בוצע הליך שימוע כדין ולאחריו הוחלט לפטרו בשל דיווח שעות עבודה כוזב ותוך הפרת אמון בוטה וחמורה. היא צירפה דוחות של חברת פוינטר (לאיתור רכבו של הנתבע) ופרטנר (בדבר שיחות הנייד שלו) המוכיחים לטענתה כי התובע נהג להתבטל שעות ארוכות במהלך יום העבודה, מעבר להפסקה המגיעה לו. להערכתה, מדובר ב-145 שעות בהן התובע לא עבד אף שדיווח עליהן באופן כוזב כשעות עבודה וקיבל תמורתן שכר.

לא בהכרח גניבת שעות

השופט שגב קיבל את התביעה. הוא התרשם שהתובע סיפק הסברים משכנעים ביחס לרוב ההפסקות שלגביהן נטען כי לא עבד, וגרסתו לא נסתרה. השופט ציין כי גם אם התובע לא היה מספק הסבר מפורט לכל אחת מההפסקות שנטל, וגם אם היו פעמים שההפסקה שנטל לעצמו התארכה מעבר לחצי שעה לה היה זכאי, לא ניתן לקבוע שמדובר ב”גניבת שעות” שיטתית, שיש בה כדי לשלול ממנו את מלוא פיצויי הפיטורים ואת דמי ההודעה המוקדמת.

מעבר לכך, מנהל הנתבעת, לא הצליח להפריך את הסברי התובע ואף לא ידע להסביר בעצמו את תוכן הדוחות של פוינטר ופרטנר.

בנסיבות אלה נקבע שההחלטה לפטר את התובע תוך שלילת זכותו לדמי הודעה מוקדמת ופיצויי פיטורים הייתה נמהרת, בלתי מבוססת ולכן גם בלתי חוקית.

לתובע נפסקו פיצויי פיטורים בסך 61,488 שקל ודמי הודעה מוקדמת בסך 11,157 שקל.

בנוסף חויבה הנתבעת לשל לו פיצויים בגין פיטורים שלא כדין בסך 50,000 שקל, כיוון שזומן לשימוע בהתראה של יום אחד בלבד וללא פירוט מדויק של הטענות נגדו.

עוד נקבע כי הוא זכאי לפדיון ימי חופשה ומחלה, השלמת ימי חופשה שלא נצברו כדין, הפרשים לפנסיה ואי מתן הודעה לעובד, הוצאות משפט ושכ”ט עו”ד בסכום כולל של 83,640 שקל.

  • ב”כ התובע: עו”ד ענת ברק
  • ב”כ הנתבעת: עו”ד עתי צמחוני
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

שמחי נ’ דקלית סחר בינלאומי ואח’

על הכותב

עינב זוסים, עו

עינב זוסים, עו"ד

עוסקת בדיני עבודה

הכותבת לא ייצגה בתיק.

באדיבות: אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il