בפסק דין אשר ניתן בבית הדין הארצי ביום 3/3/15 נדון ערעורה של עובדת חברת חשמל אשר נדחתה תביעתה לפנסיה תקציבית ולחלופין לפיצויים מוגדלים וזאת לאחר שהתפטרה עקב הרעה מוחשית, וזאת למרות שבית הדין מצא כי היתה הרעה מוחשית בתנאי עבודתה אשר הצדיקו את התפטרותה כדין מפוטר.
סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים קובע כי: “התפטר עובד מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה, או מחמת נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו העובד שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו, רואים את ההתפטרות לענין חוק זה כפיטורים.”
חוק פיצויי פיטורים מאפשר לעובד שתנאי עבודתו הורעו מוחשית להתפטר מעבודתו ולמרות זאת להיות זכאי לפיצויי פיטורים כאילו פוטר.
יש הטועים לחשוב כי במקרה שבו עובד מתפטר עקב הרעה מוחשית עסקינן בפיטורים – אך לא הוא. פיטורים הוא צעד שננקט על ידי המעסיק בעוד התפטרות היא צעד הננקט על ידי העובד. כל שהסעיף אומר שאם בחר העובד להתפטר עקב ההרעה הוא יהיה זכאי לפיצויי פיטורים לפי החוק כאילו פוטר!
לעניין יתר הזכויות והחובות עדין מדובר בהתפטרות על כל ההשלכות של הצעד לעניין זכויות אחרות דוגמת זכויות למפוטר לפי הסכמי העבודה או זכויות לפנסיה.
בפסק דין אשר ניתן בבית הדין הארצי ביום 3/3/15 נדון ערעורה של עובדת חברת חשמל אשר נדחתה תביעתה לפנסיה תקציבית ולחלופין לפיצויים מוגדלים וזאת לאחר שהתפטרה עקב הרעה מוחשית, וזאת למרות שבית הדין מצא כי היתה הרעה מוחשית בתנאי עבודתה אשר הצדיקו את התפטרותה כדין מפוטר.
טעותה של העובדת היתה כי היא יצאה מנקודת הנחה לפיה התפטרותה עקב הרעה מוחשית הופכת את מעשיה לפיטורים, ואז לגישתה תהיה זכאית לזכויות העומדות לעובדים מפוטרים דוגמת פיצויים מוגדלים או פנסיה תקציבית. אולם בית הדין קבע כי דין ההתפטרות כפיטורים רק לעניין חוק פיצויי פיטורים ולכן דחה את תביעתה.
יצוין כי העובדת עדין יכולה היתה לזכות בתביעתה אם היתה משתיתה את תביעתה לא על התפטרות כדין מפוטר אלא פיצויים בשל הפרת חוזה העבודה. בית הדין התייחס לכך וקבע:
“כפי שטוענת בצדק המשיבה, כאשר ישנה הרעת תנאים לעובד, וזאת ללא הסכמתו של העובד, השינוי מהווה הפרה של חוזה העבודה, המולידה זכאות לתרופות לפי חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל”א-1970. במקרה זה זכאי הצד הנפגע לפיצויים. כמו כן בתנאים מסוימים, יהיה רשאי לבטל את החוזה, וכמובן רשאי הצד הנפגע לפנות אל בית הדין בבקשה שיורה לצד שכנגד להשיב את המצב על כנו. המערערת לא הלכה בדרך זו, ולא תבעה פיצויים על הפרת חוזה העבודה. המערערת בחרה לסיים את חוזה העבודה בדרך של התפטרות ולטעון שהרעת תנאים כשלעצמה פירושה פיטורים, ובשל כך זכאית היא לפנסיה. טענה זו אין לה עוגן משפטי. הרעת תנאים כשלעצמה אין פירושה פיטורים, ואין היא כשלעצמה מולידה זכות לפנסיה.” (עע 56579-02-12)
זה המקום לציין כי העובדת ניסתה לתקן את תביעתה בשלב הערעור אולם בית הדין דחה את הניסיון ולמעשה הביא לדחיית תביעתה.
פסק הדין מלמד את החשיבות שיש בהבחנה בין פיטורים והתפטרות וכן את החשיבות שבבחירת עילות התביעה.
אין באמור לעיל כדי להוות משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף להתייעצות עם עו”ד מומחה בתחום.
מאת: עו”ד יוסי חכם
© כל הזכויות שמורות לחכם את אור-זך, עורכי דין, 2015
