דיני עבודה

3 שנים לחוק האכיפה – איך מונעים כאב ראש למעסיקים?

admin
מאת admin

 

מעסיק המעוניין להימנע מהפתעות לא נעימות, ומהטלת עיצומים וקנסות על ידי משרד הכלכלה לא יוכל עוד לטעון כי לא ידע, לא הבין או כי העובד מעולם לא התלונן. על המעסיק לנקוט במהלכי “רפואה מונעת” על מנת למנוע כל אפשרות של הפרת זכויות עובדיו. 

משק העבודה הישראלי כולל עשרות אלפי מעסיקים ומיליוני עובדים הזכאים לזכויות אשר הוענקו להם על ידי החוק, צווי הרחבה או הסכמים קיבוציים החלים על מקום עבודתם.
לצערנו, משך שנים רבות התקבעה בשוק העבודה הישראלי מציאות של הפרה רחבת היקף של זכויות עובדים על ידי מעסיקים רבים ללא כל התערבות של המחוקק בהליכי אכיפה אפקטיביים כנגד מעסיקים מפרים מחד, וללא כל הדרכה של מעסיקים על חובותיהם כלפי עובדיהם מאידך. המחוקק הותיר את הצדדים לנפשם והתערבותו, אם בכלל, הייתה מזערית.

בשנים האחרונות נכנס המחוקק לעובי הקורה ובשורה של צעדים פעל להקטנה משמעותית של הפרת זכויות העבודה על ידי מעסיקים. פעולותיו של המחוקק התמקדו בעיקר בהטלת חובות וסנקציות חדשות על המעסיק, אך המחוקק עדיין לא מצא את הדרך הנכונה להעביר לידיעת המעסיקים את חובותיהם על מנת שיוכלו לעמוד בהם. בימים אלו אנו מציינים שלוש שנים לכניסתו לתוקף של מהלך משמעותי במיוחד של המחוקק בתחום אכיפת זכויות העבודה, מהלך אשר שינה באופן דרמטי את אופן אכיפת זכויות העובדים ואשר השפעתו מרחיקת לכת. 

בחודש יוני 2012 נכנס לתוקפו חוק הגברת האכיפה חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, תשע”ב-2011 וביצע הפיכה מוחלטת בתחום שמירת זכויות העובדים.
מטרת החוק, אשר אינו מוכר למעסיקים רבים על אף שהוא עלול להשפיע עליהם באופן דרמטי, הוא להגביר ולייעל את אכיפתם של דיני העבודה במדינת ישראל אשר במשך שנים רבות אכיפתם על ידי המדינה הוזנחה או לא טופלה כראוי.

בין השאר הקים החוק החדש מנגנונים חדשים ונוספים לאכיפת זכויות עובדים מעבר לאלו שהיו קיימים עד כה- אכיפה אזרחית (תביעה בבית הדין לעבודה) אכיפה פלילית (על ידי משרד הכלכלה)- אכיפה מנהלית אשר באה לידי ביטוי בעיצומים כספיים בצורת תשלומים גבוהים במיוחד והתראות מנהליות על מעסיקים שאינם מקפידים על שמירת זכויות עובדיהם המוקנות להם על פי חוק, צווי הרחבה או הסכמים קיבוציים.

כמו כן הכיר החוק לראשונה באחריותם של מזמיני שירות בענפים מסוימים לשמירה על זכויות עובדי קבלני השירותים- בתחומי הניקיון, האבטחה והשמירה וההסעדה (חברות הסעדה אשר מספקות הסעדה לעובדי מזמין השירות) כך שכיום מזמין שירות אחראי לבדוק גם את מילוי זכויותיהם של עובדי הקבלן המועסקים בחצריו או עבורו.

החוק החדש מחייב את מנהלי המעסיקים לקחת אחריות על אכיפת זכויות העובדים ומטרתו לעודד בדיקה והסדרה פנימית של זכויות העובדים: עצמתן של הסנקציות אשר עלולות להיות מוטלות על המעסיק מהוות תמריץ נכבד למעסיק לבדוק את התנהלות העסק בכל הקשור לשמירת זכויות עובדיו.
כך נקבע כי עיצום כספי בגין הפרה של זכויות העובד עלול להגיע עד לסך של 17,870 ₪ ליחיד ול- 35,740 למעסיק בגין כל הפרה. משמעות הדבר היא כי אם בבדיקה שתיערך אצל מעסיק יתברר כי כלפי עובד אחד הופרו מספר זכויות או שכלפי מספר עובדים הופרה אותה זכות, כל אחת מהזכויות המופרות בנפרד תאפשר למשרד הכלכלה להטיל עיצום כספי בשווי של עשרות אלפי שקלים כנגד המעסיק.

יש לזכור כי מעבר לעיצומים כספיים אלו המהווים מעין “קנס” מנהלי, לעובד עצמו קיימת הזכות לתבוע את מעסיקו בבית הדין לעבודה בגין זכויותיו שהופרו, ובנוסף למשרד הכלכלה שמורה גם הזכות להגיש כתב אישום כלפי המעסיק- ועל כן ההשפעה הכללית של הפרת זכויות עובדים עלולה לעלות למעסיק עשרות מונים יותר מהסכומים שהיה צריך לשלם לעובד מלכתחילה או מהפקתם של המסמכים שהיה צריך להפיק מבראשית.     

מנתוני משרד הכלכלה שהתקבלו לשנים 2013 ו- 2014 עולה כי במהלך שנים אלו הוטלו כלפי מעסיקים עיצומים בשווי כולל של עשרות מיליוני שקלים (!!!). העיצומים הוטלו על מאות מעסיקים מכל הגדלים והסוגים ובכל ענפי המשק. מעבר לכך נפתחו אלפי תיקי חקירה כנגד אלפי מעסיקים שבוקרו לראשונה במהלך שנים אלו וניתנו אלפי התראות מנהליות (שלב ראשון טרם הטלת עיצום- מעין כרטיס צהוב למעסיק) על הפרות זכויות העובדים.
מנגנוני האכיפה של משרד הכלכלה הולכים ומתייעלים כך שהלכה למעשה, כיום אין אף מעסיק שחסין מפני האכיפה המנהלית של משרד הכלכלה. עד תחילת שנת 2015 התמקד משרד הכלכלה במעסיקים ישירים ולא פעל באופן ישיר כנגד מזמיני שירותים, אולם המגמה צפויה להשתנות בזמן הקרוב, ולכן גם מזמיני שירותים צריכים להקפיד ולבדוק את זכויות עובדי קבלן השירותים.  

חשוב לציין כי חקירות אגף האכיפה של משרד הכלכלה יכולות להתחיל עקב מהלך יזום של משרד הכלכלה– במהלך השנתיים הראשונות לביצועו של החוק בוצעו מהלכי רוחב בענפים מסוימים ובמגזרים מסוימים, לרבות המגזר הערבי והמגזר החרדי, או בעקבות תלונה.

ישנם 3 סוגי חוקים שבגין הפרתם מוטלים עיצומים ללא מתן כל התראה מראש-
– חוק עבודת נשים בעניין פיטורי עובד או עובדת ו/או פגיעה בהיקף משרתם
– הפרות של הוראות בדבר תשלום שכר מינימום לפי חוק שכר מינימום
– אי העברת סכומים בניכוי חובה לפי חוק הגנת השכר

מעבר לכך מקפיד משרד הכלכלה על בדיקת מילוי הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה (מנגנוני דיווח שעות), חוק הודעה לעובד, חוק עבודת הנוער ועוד חוקי עבודה רבים ומגוונים. 

מעסיק המעוניין להימנע מהפתעות לא נעימות, ומהטלת עיצומים וקנסות על ידי משרד הכלכלה לא יוכל עוד לטעון כי לא ידע, לא הבין או כי העובד מעולם לא התלונן. על המעסיק לנקוט במהלכי “רפואה מונעת” על מנת למנוע כל אפשרות של הפרת זכויות עובדיו.
לשם כך עליו להכיר את הסביבה התעסוקתית בה הוא פועל, להתעדכן אחרי החוקים, התקנות והצווים החדשים ולהיערך בהתאם. כמו כן עליו לבצע סריקת רוחב מקצועית על ידי אנשי מקצוע של זכויות העובדים בהתאם לענף, להסכמים ולצווים החלים עליו- לרבות על ידי מינוי בודק שכר כהגדרתו על פי החוק (או רואה חשבון עד שיאושרו תקנות בודקי השכר)- אשר יבצעו בדיקות שגרתיות ואקראיות, ולהכין בעזרת איש מקצוע “צ’ק ליסט” של כל המסמכים הדרושים על פי חוק והמדובר בעשרות רבות של מסמכים שכל מעסיק חייב להכיר.    

מעסיק המעוניין למזער את חשיפתו, במיוחד לאור ההוראות החדשות אשר מטילות אחריות גם על מזמיני שירותים, צריך לבחון אפשרות של העסקה ישירה על מנת לצמצם סיכומים ובכל מקרה של התקשרות עם קבלן שירותים עליו להקפיד על אופן ניסוח החוזה עם קבלן השירות ולייצר מנגנוני בקרה על תשלום זכויות עובדי הקבלן על ידי מזמין השירות הן כלפי הקבלן והן כלפי עובדיו. חשוב לציין כי החוק קובע שלא ניתן יהיה להשתמש בהסכמי התקשרות שבין מזמיני שירותים לקבלנים בסעיפי שיפוי כך שגם סעיף בהסכם ההתקשרות עם הקבלן הקובע כי הקבלן ישפה את מזמין השירות על כל נזק שייגרם למזמין השירות עקב העסקת עובדיו של הקבלן לא יוכל להיאכף.   

לסיום
נציין כי הלכה למעשה ניתן לומר שכיום שורר מצב של חוסר איזון מוחלט בין היכולת של העובד להגיע להכרה של זכויותיו לבין היכולת של המעסיק להגיע להכרה ולהבנה מלאה של כל חובותיו (הרבים מאוד). בעוד העובד חשוף לשטף אינפורמציה באינטרנט ובמקורות מידע נוספים ולעזרתו עומדים גופים רבים, למעסיקים הפועלים ללא סיוע של יועץ המשפטי שמתמחה בנושא (או של ארגון מעסיקים חזק) לא מוסברים כלל ועיקר חובותיהם כלפי עובדיהם ובמקרים רבים הם מבינים כי הפרו את זכויות העובדים רק כאשר מופעלים כלפיהם הליכים משפטיים כך שגם מעסיק ישר (ורוב המעסיקים כאלה) אשר מעוניין להקפיד על זכויות עובדיו עלול להימצא חסר על אף כל מאמציו. 

מאחר ולמעסיק, כאמור אין, וברוב המקרים לא יכולה להיות ידיעה כה מקפת על כל חובותיו, מומלץ להתייעץ ולהיעזר בעורך דין המתמצא בתחום דיני העבודה ולקבל הדרכה מפורטת כיצד לנהוג. רפואה מונעת מסוג זה תמנע הפתעות בלתי נעימות ותאפשר למעסיק להתמקד בפיתוח עסקו תוך שמירה מרבית על זכויות העובדים, לרווחת כל הצדדים.  


מאת: עו”ד שי בן-נתן, שותף ומנהל מחלקת דיני עבודה בפירמת עורכי הדין הבינלאומית ZAG-S&W (זיסמן, אהרוני, גייר ושות’). 

www.zag-law.co.il 

 

 

על הכותב

admin

admin

www.oketz.co.il