מזכירה שנעדרה מהעבודה לצורך טיפולי הפריה חוץ-גופית, פוטרה בגסות ביום בו שבה לעבודה, כשהמנהל צעק לעברה: “קחי את התיק שלך ולכי!”. בתביעה שהגישה נגד החברה טענה, כי פיטוריה נעשו שלא כדין- ללא שימוע וללא אישור מהממונה.
בית הדין קיבל את התביעה וביקש להרתיע מעסיקים מפני התנהלות דומה.
מזכירה שעבדה במשרה חלקית בחברת אשר שינוע בע”מ בבאר שבע, טענה כי פוטרה כעבור כשנה, אך ורק בשל יציאתה לטיפולי פוריות. בתביעה שהגישה נגד החברה באמצעות עו”ד נדב דלומי, לבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, ביקשה העובדת פיצוי של 150 אלף שקל בגין פיטוריה שלא כדין.
מזכירה שעבדה במשרה חלקית בחברת אשר שינוע בע”מ בבאר שבע, טענה כי פוטרה כעבור כשנה, אך ורק בשל יציאתה לטיפולי פוריות. בתביעה שהגישה נגד החברה באמצעות עו”ד נדב דלומי, לבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, ביקשה העובדת פיצוי של 150 אלף שקל בגין פיטוריה שלא כדין.
לטענתה, כחודש לפני שפוטרה, הודיעה למנהליה, כי תיעדר מהעבודה לשם טיפולי הפריה חוץ-גופית. אולם כשחזרה לעבודה, התבקשה לעזוב את המקום, כאשר המנהל הרים עליה את הקול ואמר לה: “קחי את התיק שלך ופשוט תלכי מפה”.
היא טענה, כי פיטוריה היו פתאומיים, ללא שימוע ומבלי שהיה בידי החברה אישור מהממונה על חוק עבודת נשים, כפי שנדרש לפני שמפטרים אישה שעוברת בטיפולי פוריות.
מנגד, החברה ביקשה למחוק את התביעה. עו”ד אפרים פרומוביץ, טען בשם החברה, כי הפיטורים כלל לא היו קשורים לטיפולים. על כך מעידה העובדה, שהעובדת סיפרה למנהלין על כוונתה לעבור טיפולי פוריות בסמוך לקבלתה לעבודה.
מנהלי החברה הוסיפו, כי התובעת פוטרה בשל חוסר שביעות רצון מעבודתה, וכי ניהלו עמה מספר שיחות התראה על רקע זה. עוד נטען, כי התובעת לא הציגה אישור רפואי על הטיפול לפני היעדרותה, ולפיכך לא היה צורך באישור מהממונה.
לחילופין נטען, כי גם אם הפיטורים לקו בפגם זה או אחר, לאור העובדה שהתובעת מצאה עבודה מיד לאחר הפיטורים והשתהתה כשנה בהגשת התביעה, אין מקום להעניק לה פיצוי כספי.
להרתיע מעסיקים מהתנהלות דומה
השופט משה טוינה קיבל את התביעה בחלקה. נפסק, כי לא הוצג כל תיעוד של אותן שיחות התראה, להו טוענת הנתבעת ולא הוכח שהיה איזשהו מקרה חריג שבגינו פוטרה.
בכל מקרה, נקבע, כי גם אם היו נערכות לתובעת שיחות התראה, הן לא באות בגדר תחליף לשימוע. בנסיבות בהן מנהל החברה אמר לתובעת לקחת את התיק וללכת מיד עם שובה מהטיפולים מבלי לשמוע את עמדתה, לא קיימה החברה את חובתה לערוך לתובעת שימוע.
בנוסף,השופט הסביר, כי החוק אוסר על מעסיק לפטר עובדת בשל היעדרותה מטיפולי פוריות, במשך 150 יום לאחר שהסתיימו הטיפולים, אלא אם ניתן לו היתר מהממונה. משהמעסיקה לא עשתה כן- נהגה שלא כדין.
הטענה, שהתובעת לא הציגה אישור רפואי, אינה מחזיקה מים. זאת, משום שהמעסיקים ידעו היטב על ההיעדרות הצפויה ולא ביקשו כל אישור על כך, וכאשר העובדת הסבירה, כי לא יכולה הייתה להשיג את האישור מראש, והציגה אותו מיד עם קבלתו. לפיכך, נקבע כי פיטורי העובדת נעשו גם בניגוד לחוק עבודת נשים ובניגוד להוראות החוק לשוויון הזדמנויות בעבודה.
באשר לסכום הפיצוי נפסק, כי יש לפסוק לתובעת פיצוי ממשי, שירתיע מעסיקים מלהתנהל בצורה שכזו, שכוללת הפרה של חובת השימוע ואפליית נשים, אך עם זאת, יש להתחשב בכך שעבדה במקום זמן קצר ובמשרה חלקית בלבד.
לפיכך, הורה השופט לחברה לפצות את התובעת ב- 100 אלף שקל. בנוסף חויבה בהוצאות משפט של 5,000 שקל.
הפיצוי לא גבוה, התיעוד חשוב
לדברי עו”ד יעל בועז, העוסקת בתחום דיני העבודה, “הפיצוי שנפסק אינו גבוה בהתחשב בכך שהוא כולל בתוכו גם את הפיצוי בשל אי-עריכת שימוע וגם את הפיצוי בגין האפליה. לו רצה בית הדין הנכבד להחמיר עם המעסיקה המפלה, היה עליו לפסוק פיצוי נוסף. זאת, גם אם העובדת לא עבדה במשרה מלאה”.
עו”ד בועז מוסיפה, כי “כדאי מאד לנשים שחשות מופלות בעבודה, לתעד היטב את צעדיהן מול המעסיק המפלה, עוד טרם הפיטורים”.
באדיבות: אתר המשפט הישראלי “פסקדין”
