המעביד מחויב לשלם לעובדיו בכלל זה למלצרים שכר מינימום. על כך אין עוררין. המחלוקת מתעוררת כאשר המעביד מעוניין שהתשר יהווה חלק משכר העובד וייחשב כחלק משכר המינימום…
בהתאם לפסיקה, על המעביד לרשום את התשר בקופת המעסיק. במצב זה, לא מתעוררת בעיה מיוחדת של פיקוח על תשלום שכר מינימום. העובד יודע מהו הסכום שהתקבל כתשר והאם הוא זכאי להשלמת הסכום כדי שכר מינימום. כך גם ניתן שהתשר יעבור דרך קופת המעסיק באמצעות “דלי” בו נאספים התשרים מכל המלצרים ובתנאי שהסכומים נרשמים בספרי המעסיק. (ע”ע 142/03 סהר – פיקאסו מסעדות ובתי מלון בע”מ).
תשלום שכר מינימום בנוסף לטיפ:
ישנם לא מעט מסעדנים אשר סוברים כי מצאו שיטה להגדיל את רווחיהם באמצעות הקטנת הוצאות השכר : הם מודיעים למלצר כי הטיפ שקיבל מהלקוח מהווה שכר עבודה, ולפיכך, מתייתר הצורך לשלם לו בנוסף גם שכר מינימום. בפסק דין (ע”ע 142/03 סהר – פיקאסו מסעדות ובתי מלון בע”מ}, נקבע כי טיפ שנמסר ישירות למלצר מבלי שהוא עובר דרך קופת המעסיק ושהמלצר משלשל לכיסו, אינו יכול לבוא בגדר “שכר עבודה”. מדובר בתשלום שניתן על ידי לקוח ולא על ידי המעסיק. דרך זו אף מטעה את הלקוחות הסבורים כי יעוד הכסף שהשאירו למלצר הוא תשר ולא סיוע למסעדה בתשלום שכרו.
לפיכך במקרה בו התשר נמסר ישירות למלצר– על המעביד לשלם למלצר בנוסף לתשלום הטיפים, שכר שלא יפחת משכר המינימום.
בנוסף, קיימת על המעסיק חובת שקיפות בכל הנוגע לתנאי העבודה של העובדים. על המעסיק לקבוע במפורש בהודעה על תנאי עבודה שנמסרת לעובד או בהסכם העבודה של העובד את אופן תשלום השכר, דרך הטיפול בהכנסות מתשרים, דרכי חלוקת הסכומים והאם סך התשרים העולה על שכר מינימום יוותר בחזקת המלצר או יעבור לרשות העובד.
כמו כן, על המעסיק להוציא תלוש שכר שמפרט הן את הסכום ששילם המעביד לעובד במישרין והן את סכום התשר ששולם לעובד.
חובת תשלום שכר למתלמד:
קיים דפוס פעולה רווח בקרב לא מעט בעלי מסעדות שמזמינים את המלצרים ליום התלמדות או למספר משמרות מבלי לשלם להם שכר עבודה בגין אותן שעות. אין כל סיבה, חוקית ומוסרית כי מתלמד שטרח והעמיד את עצמו לטובת בית העסק, לא יקבל עבור שעות אלו שכר. מדובר בניצול שעומד בניגוד לכתוב בפסיקה, לפיה עובד זכאי לקבל שכר גם עבור תקופת ההתלמדות שלו במקום עבודתו וגם אם לאחר סיום ההתלמדות הוחלט שלא להמשיך ולהעסיק אותו. בית הדין הארצי לעבודה פסק כי המבחן הוא מבחן התועלת למעסיק. כאשר המעסיק מפיק תועלת מעבודתו של העובד, גם אם התועלת היא מזערית העובד זכאי לשכר. העובדה כי המעסיק מלמד את העובד מקצוע אין בה לכשעצמה כדי לשלול מהמתלמד את מעמדו כעובד (ע”ע 1054/01 אשר טוילי נ’ יצחק דהרי, עבודה ארצי לג (67), 31; ע”ע 1182/02 חיים קאזיס, עו”ד נ’ תאופיק ארייט, פד”ע ל”ח394).
מה הדין במקרה של הארכת המשמרת?
לעיתים קרובות, מתבקש המלצר להאריך את המשמרת, משלל סיבות, בין אם מחליפו הודיע ברגע האחרון שהוא לא מתעכב או אם נוצר לחץ בלתי צפוי במסעדה ובין אם מסיבות אחרות. כך או כך, נוצר מצב בו העובד נאלץ לעבוד מעבר לתשע שעות עבודה (הכוללות 1/2 שעה הפסקה) מלצר העובד מעבר ליום עבודה מלא זכאי לגמול בגין עבודה בשעות נוספות. עבור השעתיים הנוספות הראשונות זכאי העובד לתוספת של 25% משכר העבודה הרגיל והחל מהשעה השלישית ואילך זכאי העובד לתוספת של 50% משכר העבודה הרגיל, כך שעבור השעתיים הראשונות ישתכר העובד, בכל שעה, % 125 משכרו הרגיל והחל מהשעה השלישית ואילך, ישתכר העובד, בכל שעה, 150% משכרו הרגיל.
קיצור משמרת- האם המלצר זכאי לתשלום ?
לא פעם נדרשים מלצרים לקצר את המשמרת מוקדם יותר מהשעה שבה הם היו אמורים לסיים אותה והמעסיק לא משלם למלצרים שכר עבור שעות אלו. התנהלות זו אינה חוקית. מעסיק חייב לשלם לעובד את כל שעות העבודה, אם העובד הגיע לעבודה היה מוכן לבצע את העבודה בכל שעות שנקבעו לו והמשמרת קוצרה ביוזמת המעסיק.
ניכוי מהשכר בגין חוסרים בקופה או עלות ציוד שנשבר. חוקי ?
בעלי מסעדות רבים נוהגים לנכות ניכויים שונים מהשכר נטו של העובד. למשל: ניכוי חוסרים מהקופה, ניכוי מהשכר עלות ציוד שנשבר, כגון צלחות או סכו”ם שנשטף לפח האשפה עם שאריות האוכל וכד’ .
ניכוי מהשכר בנסיבות אלו אינו חוקי. חוק הגנת השכר אוסר על ניכויים משכר העובד, פרט לאלה המנויים בו במפורש. גם הסכמה כללית של עובד בהסכם העבודה המתיר למעביד לנכות חוסרים שיתגלו בעתיד בקופה או שהעובד יישא בעלות ציוד שנשבר, תהיה חסרת תוקף מאחר שניכוי חוסרים משכר העבודה אינם בין הניכויים המותרים, מאחר שאינם בגדר סכום קצוב ומוכח. הניכוי אפשרי אם כן העובד חותם מדי חודש על הסכמתו לניכוי החוסרים משכרו, תוך ציון הסכום.
מה הדין במקרה של עבודה ביום המנוחה השבועי?
החוק רואה את יום המנוחה כ 36 שעות רצופות לפחות בשבוע, לפי דתו של העובד. באשר ליהודים — יום המנוחה השבועי מתחיל מכניסת השבת, כלומר, ערב שישי ויום שבת. בהתאם לכך, החוק בישראל קובע שמלצר זכאי לקבל תגמול עבור העסקה ביום מנוחה השבועי בשיעור 150% משכר שעת עבודתו הרגילה.
הפסקת שיבוץ – האם מהווה הפסקת עבודה?
מעת לעת, מעסיקים סוברים כי אם הם יפסיקו את שיבוצו של העובד הדבר לא ייחשב כפיטורים.
אולם, הפסקה חד צדדית של שיבוץ העובד לעבודה מהווה פיטורים לכל דבר ועניין. מעביד המעוניין להפסיק את עבודת העובד נדרש לערוך לו שימוע כחוק.
חופשה שנתית, ימי מחלה וזכויות סוציאליות:
מלצר, ככל עובד אחר, זכאי לצבירת ימי חופשה שנתית, ימי מחלה ותנאים סוציאליים, בתנאים שמפורטים בחוקים הרלוונטיים.
כך למשל, בית הדין האזורי לעבודה בירושלים הורה למסעדה לפצות שני מלצרים שפוטרו בסכום כולל של כ- 250,000 ש”ח בגין הפרשי שכר, זכויות סוציאליות שונות ופיצויי פיטורים לאחד התובעים.{ לוי ואח’ נ’ אילנות הסנטר בע”מ ואח’ }
בית הדין לעבודה פסק שהנתבעות לא מסרו מסמכים חשובים כמו הסכם עבודה, רישום של שעות עבודה, חופשות או כל רישום שיכול ללמד על היקף עבודת התובעים וזאת בניגוד לחובתן וללא כל נימוק משכנע. לאור המחדלים של הנתבעות נקבע שהתשר ששולם למלצרים על ידי הסועדים במסעדה אינו מהווה שכר עבודה.
הקמת ועד:
אחת מחרויות היסוד במדינה דמוקרטית היא חופש ההתארגנות. חוק הסכמים קיבוציים עיגן את זכות ההתארגנות בכך שהוא קבע כי למעביד אסור לפעול כנגד התארגנות של עובדים. יתר על כן, בית הדין לעבודה מוסמך לבטל פיטורי עובד שפוטר עקב פעילותו בהקמת ועד עובדים. המלצרים יכולים להתארגן ולהקים ועד עובדים. בית הדין לעבודה מוסמך גם לחייב מעביד בפיצוי עקב הפרעה בהתארגנות של העובדים.
נכתב ע”י עו”ד דגנית לפידור זינגר, מומחית בדיני עבודה ממשרד לפידור ושות’.
www.lapidor.co.il
