האם ניתן לחייב עובד שקיבל רכב מהעבודה,לשלם השתתפות עצמית בגין תאונת דרכים בה היה מעורב (לא רכב ליסינג) כך גם באשר לעובד שקיבל מחשב נייד וגרם לו לנזק שלא בזדון?
בהסכמי עבודה רבים, קיים סעיף שקובע, כי במקרה של תאונת דרכים בה העובד יהיה מעורב העובד, הוא זה שיישא בהשתתפות העצמית. המעביד רשאי על פי כך, לחייב את העובד לשאת בהשתתפות העצמית ולקזז את החוב משכר העבודה שהמעסיק חייב לשלם לעובד, בתנאי שלא ינוכה על חשבון החוב יותר מרבע משכר העבודה.
לעומת זאת, מסבירה עו”ד דגנית לפידור – זינגר, מומחית לדיני עבודה ממשרד לפידור ושות’, כי המציאות מלמדת, שבחוזים רבים לא קיים סעיף שכזה. לפיכך, במקרה של תאונת דרכים או לחילופין, לאחר שהעובד גרם נזק שלא בזדון לרכוש החברה שניתן לו לצורך מילוי עבודתו, מחויב המעביד לבחון את התנהגות העובד שגרמה לנזק, על מנת לקבוע האם יש לחייב את העובד בדמי ההשתתפות העצמית או בנזק שגרם.
יחסי עובד-מעביד מושתתים על התקשרות חוזית, אשר במסגרתה מוטלות על העובד חובות שונות ובהן החובה לטפל ברכוש המעביד שנמסר לידיו בזהירות סבירה. יחד עם זאת, מציינת עו”ד דגנית לפידור, הטלת חיוב כספי בגין נזקים שגרם עובד למעסיקו, צריכה להיעשות בזהירות.
כאשר הפעולה נעשתה בתום לב, גם אם מדובר ברשלנות של העובד, הרי שמדובר בחלק מהסיכון שהמעביד חייב לקחת על עצמו בעת הפעלת עסקו ועל המעסיק להיערך לקראתו, בין בדרך של עשיית ביטוח ובין בדרך של נקיטת אמצעי זהירות אחרים. במקרה כזה לא יוכל המעביד להטיל על העובד את ההשתתפות העצמית או לחייב אותו לשאת בנזק.
עו”ד דגנית לפידור מסבירה, שהמעביד רשאי להטיל על עובד אחריות לנזק, רק אם הוא נוצר כתוצאה מזדון או רשלנות רבתית (“רשלנות פושעת”) של העובד. כך למשל, אם העובד נסע במהירות מופרזת ובשל כך היה מעורב בתאונת דרכים, אז, ניתן לחייב אותו בדמי ההשתתפות העצמית. לעומת זאת, אם העובד לא עצר בזמן ועקב כך התנגש באוטו שלפניו, למרות שהתאונה נגרמה בגללו, לא ניתן לחייב אותו בדמי ההשתתפות העצמית.
כך גם לגבי עובד שגרם נזק למחשב נייד. אם למשל, עובד מפיל בשוגג את המחשב הנייד או שבטעות נשפכת לו כוס קפה על המקלדת – לא ניתן לחייב את העובד בנזק שנגרם. לעומת זאת, אם העובד השאיר את המחשב הנייד ללא השגחה, למשל בבית הקפה, והוא נגנב, גדולים הסיכויים כי יוכל המעביד לטעון שמדובר “ברשלנות פושעת”.
בכל מקרה, מבהירה עו”ד דגנית לפידור, גם במקרה בו העובד פגע בזדון או התרשל רשלנות רבתית, לא ניתן לנכות את סכום החוב משכר, אם העובד לא הסכים מראש שניתן יהיה לנכות משכרו חוב שלו למעביד. במקרה כאמור, המעביד אינו יכול לנכות את החוב באופן אוטומטי משכרו של העובד ועליו להגיש תביעה לבית משפט נגד העובד.
עו”ד דגנית לפידור זינגר הינה מומחית לדיני עבודה ממשרד לפידור ושות’.
