הנהג טען כי החברה לא שילמה לו על שעות נוספות וחישבה את פיצויי הפיטורים שלו על בסיס שגוי. עיון בתלושי השכר שלו העלה כי אכן נכללו בהם רכיבים פיקטיביים שלא תאמו את תנאי העבודה.

חודשיים וחצי סוערים עברו על השוק הפנסיוני וזאת עקב כניסתם של אלפי מעסיקים חדשים לחובת הדיווח במבנה האחיד, לאחר שבסוף 2018 רשות שוק ההון דחתה את חובת הדיווח במבנה האחיד עבור מעסיקים עד 10 עובדים ל 2020..

בית הדין הארצי לעבודה קבע כי מאחר שהעובדת הפסיקה להגיע לעבודה מרצונה היא לא זכאית לפיצויי פיטורים והודעה מוקדמת. שופטי העליון הפכו את ההחלטה והבהירו כי אין לצפות מעובדת שהוטרדה להמשיך לעבוד.

ביום 26.12.2018 ניתן פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בנצרת (מפי כב’ הש’ ורד שפר), אשר קבע כי התובעת היתה נתונה להטרדה מינית מצד הנתבע וחייב אותו בפיצוי בסך 180,000 ₪ .

350,000 ש”ח קיבלה מזכירה רפואית בבית חולים ממשלתי, לאחר שהגישה תביעה בבית הדין האזורי לעבודה, כנגד מנהל מחלקה בטענה כי הטריד אותה מינית מספר רב של פעמים וכנגד המעסיקה, בטענה שלא מילאה את חובתה למניעת ההטרדה. 

חובת ההודעה למוסד לביטוח לאומי על תחילת עיסוק כעצמאי, או הפסקת העיסוק ואף על צמצום בהיקף העיסוק, משליכה מהותית על הזכויות לפי חוק ביטוח לאומי ועל החיובים בדמי ביטוח שיש לשלם. אי הודעה תגרום נזק בלתי הפיך. הוראות אלו חשובות גם...

עובד חברת “א. פ. א. חשמלאים” טען שפוטר במסרון, בלי שימוע ובזמן מחלה. אלא שהשופט קיבל את גרסת החברה שלפיה המסרון נשלח “בעידנא דריתחא”, ומאוחר יותר התובע זומן לשימוע מסודר, אך סיכל את האפשרות לקיימו.

המוסד לביטוח לאומי שולח בימים האחרונים הודעות למבוטחים לפני גיל פרישה המקבלים פנסיה מוקדמת או קצבה מחברת ביטוח בגין נכות או בגין אובדן כושר עבודה, בעיקר מכוח פוליסת ביטוח פרטית בה בוטחו. ההודעות כוללות התראת הטלת חבות בדמי ביטוח...

לצד תביעות מוצדקות המוגשות נגד מעסיקים בעקבות הפרת זכויות עובדים יש מקרים רבים בהם מנופחות דרישות התביעה. מה עושה בית המשפט במקרים כאלה? 

בית הדין הארצי לעבודה בהלכת קיס, פסק כי: תשר הוא תשר הוא תשר והוא שכר הוא שכר הוא שכר, גם אם לא עבר בקופת המסעדה וגם אם לא נוהל לגביו כל רישום שהוא.