תיקון 24 לחוק הגנת השכר בא להסדיר מחדש את חובת המעסיק לנהל פנקס שכר ואת חובתו לתת תלוש שכר לעובדו. מעבידים אשר לא ימלאו את הוראות חוק הגנת השכר, יסתכנו בהעמדה לדין פלילי. מסתבר, כי עדיין קיימים מעסיקים שלא מקפידים על כך ונענשים בהתאם – על כך בכתבה הבאה.
סקר שבצעה עוקץ מערכות נועד לבחון את מידת עמידתם של בעלי העסקים בדרישות התיקון לחוק, תוך השוואה לנעשה מייד לאחר כניסתו, קרי האם קיים שיפור בעקומת הציות של בעלי העסקים לדרישות החוק.
כיצד נעשתה הבדיקה:
סקר חברת עוקץ מערכות, המתמחה בפיתוח מערכות טכנולוגיות, לניהול וחישוב שכר, נעשה בקרב 592 מעסיקים בארגונים קטנים ובינוניים, במגזר הפרטי, המעסיקים כ- 15,000 עובדים, במגוון תחומי עיסוק. הבדיקה נעשתה, בחודש אוגוסט 2011, בהשוואה לנתונים של אותם עסקים בחודש פברואר 2009 (מועד כניסת התיקון בחוק לתוקף), באמצעות בחינת גיבויים של תוכנות שכר ונוכחות וכן באמצעות אימות טלפוני.
על פי הסקר, רק כחמישית, 20.4% (לעומת 5.3% בפברואר 2009 ) עונים על דרישות התיקון לחוק השכר באופן מלא.
עו”ד דגנית לפידור זינגר, מומחית לדיני עבודה ממשרד לפידור ושות’ , מציינת, כי בתיקון 24 לחוק הגנת השכר נקבע כי ניתן להעמיד לדין פלילי מעסיק שלא מסר לעובדו, ביודעין, תלוש שכר עד למועד הקובע או שמסר תלוש שכר שלא נכללים בו כל פרטי השכר שמעסיק מחוייב לפרט בתלוש השכר, על פי הקבוע בתוספת לחוק.
מעסיק שביצע את ההפרה בשני חודשים לפחות במשך 24 חודשים רואים אותו כמי שביצע את ההפרה ביודעין, אלא אם כן הוכיח המעסיק אחרת.
בנוסף קובע התיקון לחוק כי בית הדין לעבודה רשאי לפסוק לטובת עובד “פיצויים לדוגמא” בסכום של עד 5,000 ₪ (נכון לפברואר 2009) בגין אי מתן תלוש ביודעין או בגין כל תלוש שנמסר לעובד אך היו חסרים בו הרכיבים המפורטים בתוספת לחוק.
עשירית מהמעסיקים כלל לא מבצעים רישום נוכחות
במסגרת הסקר נמצא כי בכ- 10.6% מהעסקים אין כלל רישום נוכחות של העובדים ומבין העסקים שכן מנהלים יומן נוכחות אלקטרוני או ממחושב הבדיקה העלתה כי בכ – 65.4% , לא נעשה רישום מלא.
תפיסות שגויות בנוגע לרישום נוכחות:
לדברי עמי ברגמן, מנכ”ל משותף בעוקץ מערכות, במהלך הראיונות הטלפוניים שקיימנו נשאלו המרואיינים מדוע הם לא ממלאים אחר הוראות החוק המחייבם לנהל רישום נוכחות עובדים.
עובד גלובאלי: מהראיונות עולה, כי הסיבה העיקרית לאי ניהול יומן נוכחות היא התפיסה הרווחת בקרב המעסיקים, כי עובד שהינו “עובד גלובאלי”, אינו מצריך ניהול יומן אחר שעות נוכחותו. בפועל, אם שכר העובד קבוע , כעובד גלובאלי, ללא קשר לשעות העבודה שעבד תיקון 24 לחוק הגנת השכר , מחייב את המעסיק לעשות זאת, כל שכן שהדבר עומד אף בניגוד לחוק שעות עבודה ומנוחה.
משרת אמון אישי: עמי ברגמן מציין, כי סיבה נוספות שניתנה לאי רישום הנוכחות, הינה הגדרת העובדים, כעובדים במשרת אמון אישי. כאשר, בעסקים רבים נוטים להגדיר כמעט כל בעל תפקיד ניהולי, כ”משרת אמון”.
עו”ד דגנית לפידור- זינגר מסבירה, כי הסיבה לכך היא שחוק שעות העבודה והמנוחה לא חל על עובדים העובדים בתפקידי הנהלה או בתפקידים הדורשים מידה מיוחדת של אמון אישי.
פסיקת בית הדין לעבודה קבעה שיראו עובד כעובד בתפקיד הנהלה או בתפקיד הדורש מידה מיוחדת של אמון אישי כאשר העובד מעורב בהתווית המדיניות של העסק, תוך הפעלת שיקול דעת עצמאי. בפועל, הפסיקה מלמדת כי מעטים מאוד, עד לכדי בודדים, הם המקרים בהם משרתו של העובד תענה להגדרה זו. מומלץ ביותר למעביד לקבל חוות דעת משפטית בטרם יחליט כי המשרה היא משרת אמון, על כל המשתמע מכך.
אין יכולת לפקח: סיבה נוספת לאי רישום הנוכחות, הינה הגדרת עובדים, ככאלו, שאין אפשרות לפקח על שעות העבודה שלהם. מעסיקים רבים, אינם מנהלים את רישום הנוכחות, של עובדי השטח, כגון: נהגים, טכנאים, סוכני מכירות ועוד, בטענה שאין אפשרות לפקח על שעות העבודה שלהם.
עו”ד לפידור – זינגר מסבירה כי הטכנולוגיה כיום, מאפשרת כמעט בכל מצב לפקח אחד שעות עבודתו ומנוחתו של העובד, אם באמצעות טלפונים סלולאריים ואם באמצעים טכנולוגיים אחרים. סביר להניח כי בית הדין לעבודה לא יתן ידו לטענת מעסיק כי נבצר ממנו לפקח על שעות העבודה והמנוחה של העובד בשל חוסר יכולת, אלא במקרים מאוד קיצוניים. גם במקרה זה, טוב יעשה המעסיק אם יקבל את חוות דעת משפטית בטרם יפטור את עצמו מחובה זו, נוכח הסיכון שבית הדין לעבודה לא יראה את הדברים כפי שרואה אותם המעסיק.
שיפור ניכר ברישום ימי חופשה: נתונים נוספים העולים מהבדיקה ונוגעים לתלוש: בקרב 83% מהמעסיקים מופיע סעיף של ניהול ימי החופשה והמחלה בתלוש השכר (שיפור ניכר לעומת פברואר 2009, אז עמד הנתון על 29% בלבד). עו”ד לפידור – זינגר אומרת , כי אמנם המדובר בשיפור, אולם הנתונים מלמדים כי מעסיקים רבים, אינם חוששים להיפרד מסכומי כסף משמעותיים כקנס. וכך למשל, בית עסק בינוני המעסיק 100 עובדים, צפוי לשלם חצי מיליון ש”ח קנס מקסימאלי, וזאת עוד בטרם הועמד לדין, על כל תלוש שכר לכל עובד שלא עמד בתנאי החוק. לפיכך, אם מדובר על עבירה מתמשכת לפרק זמן של שנה, באופן עקרוני , בית הדין יכול לחייבו לשלם קנס בגובה 6 מיליון ש”ח, סכום שצפוי להכניסו במקרים רבים לתוך סחרור כלכלי.
עלייה משמעותית ברישום הפרשות המעביד לקופת גמל: כ – 84% מהמעסיקים מציינים בתלוש השכר את הפרשות המעביד לקופת גמל ותשלומים סוציאליים. נתון זה מהווה שיפור לעומת פברואר 2009, אז עמד הנתון על 66%.
שיפור מינורי: כחמישית מהמעסיקים מוסרים תלושי שכר באיחור
20% מהמעסיקים מוסרים לכל העובדים או לחלקם, את תלוש השכר באיחור , לעומת 18% בפברואר 2009. גם כאן, מציינת עו”ד דגנית לפידור – זינגר , כי אומנם המדובר בשיפור, אולם השיפור הוא מינורי, והמשמעות של אי עמידה בחוק הינה חשיפה של המעסיק לכדי הגשת כתב אישום והטלת קנס. המעביד מחויב למסור לעובד עם תשלום המשכורת , גם תלוש שכר שכולל את כל הרכיבים שהוגדרו בתוספת לחוק הגנת השכר , וזאת עד ליום התשיעי בחודש עבור עבודת העובד בחודש הקודם.
רק 34% מהמעסיקים מקפידים לציין את כל הנתונים המלאים בתלוש השכר, כולל שעות עבודה בפועל, שעות עבודה בחודש ועוד (12% בפברואר 2009).
נתוני הסקר המלאים:
| פברואר-09 | ספטמבר-11 | |
| עמידה בכל דרישות החוק | 5.30% | 20.40% |
| אין כלל רישום נוכחות | 16% | 10.60% |
| רישום נוכחות לא מלא, מבין המעסיקים שכן מנהלים נוכחות | 76% | 65.40% |
| הקפדה על נתונים מלאים ונכונים בתלוש | 12% | 34% |
| יהול ימי חופשה ומחלה בתלוש | 29% | 83% |
| ציון הפרשת המעסיק בתלוש השכר | 66% | 84% |
| איחור במסירת תלושי השכר לאחר היום הקובע | 18% | 20% |
