המאמר מפרט את ההתנחיות בנוגע לתשלום הביטוח הלאומי במקריה של מספר הכנסות.
מבוטח שיש לו הכנסות משני עיסוקים או יותר (לרבות מפנסיה מוקדמת המשולמת לפני גיל פרישה), משלם דמי ביטוח על פי סדר החיוב המפורט להלן ובאופן המפורט להלן, אך לא יותר מההכנסה המירבית לתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות (להלן דמי ביטוח):
1. מהכנסותיו כעובד שכיר, המעסיק מנכה את דמי הביטוח.
2. מהכנסותיו כעובד עצמאי, כאשר הוא נכלל בהגדרת “עובד עצמאי” בחוק הביטוח הלאומי, הוא משלם דמי ביטוח בעד עצמו.
3. מהכנסות “פסיביות”: הכנסות שאינן מעבודה כעובד שכיר או כעובד עצמאי (ואינן פטורות מדמי ביטוח על פי החוק או על פי התקנות), הוא משלם דמי ביטוח בעד עצמו.
4. מהכנסותיו מפנסיה מוקדמת כהגדרתה בחוק הביטוח הלאומי, משלם הפנסיה מנכה את דמי הביטוח.
שיעורי דמי ביטוח באחוזים, למבוטחים בגיל 18 עד גיל פרישה, בשיעורים הרגילים
| בתקופה החל מיום 1/1/2008 |
הכנסות שאינן מעבודה | עובד עצמאי |
שכיר (חלק העובד) |
מעסיק 1-12/08
|
מעסיק 1-7/09 | מעסיק 4/11-3/13 | פנסיה מוקדמת |
| עד הכנסה בשיעור 60% משכר ממוצע במשק | 9.61% | 9.82% | 3.50% | 3.85% | 3.45% | 3.45% | 3.49% |
| עד הכנסה מירבית | 12.00% | 16.23% | 12.00% | 5.43% | 5.43% | 5.90% | 11.79% |
שיעורי דמי ביטוח באחוזים לבעלי שליטה (טור 2 בטופס 102)
החל מיום 1 בינואר 2004 בעלי שליטה בחברת מעטים אינם משלמים דמי ביטוח לאומי לענף אבטלה ולענף זכויות בפירוק חברה.
להלן פירוט שיעורי דמי הביטוח בעבור בעלי שליטה בחברת מעטים, המדווחים כשכירים בחברה שבבעלותם (מבוטחים בגיל 18 עד גיל פרישה בשיעורים הרגילים):
| בתקופה החל מיום 1/1/2008 | שכיר (חלק העובד) |
מעסיק 1-12/08 |
מעסיק 1-7/09 |
מעסיק 4/11-3/13 |
סה”כ 1-12/08 |
סה”כ 1-7/09 |
סה”כ 4/11-3/13 |
| עד הכנסה בשיעור 60% משכר ממוצע במשק | 3.49% | 3.81% | 3.41% | 3.41% | 7.30% | 6.90% | 6.90% |
| עד הכנסה מירבית | 11.79% | 5.37% | 5.37% | 5.80% | 17.16% | 17.16% | 17.59% |
נתונים לדיווח ולתשלום דמי ביטוח
| 2008 ש”ח לחודש |
1-7/2009 ש”ח לחודש |
8-12/2009 ש”ח לחודש |
2010 ש”ח לחודש |
2010 ש”ח לחודש |
2011 ש”ח לחודש |
2011 ש”ח לשנה |
|
| ההכנסה המרבית לתשלום דמי ביטוח | 36,760 | 38,415 | 76,830 | 79,750 | 957,000 | 73,422 | 881,064 |
| 60% משכר ממוצע במשק (לשיעור מופחת) | 4,598 | 4,757 | 4,757 | 4,809 | 57,708 | 4,984 | 59,808 |
| השכר הממוצע במשק, לעניין תשלום דמי ביטוח | 7,663 | 7,928 | 7,928 | 8,015 | 96,180 | 8,307 |
99,684 |
בשנת 2012 ההכנסה המירבית לתשלום דמי ביטוח צפויה להיות נמוכה יותר (8 פעמים הסכום הבסיסי במקום 9 פעמים בשנת 2011).
מעסיק עיקרי ומעסיק משני
כאשר למבוטח יש בעיסוקו כעובד שכיר מספר מקורות הכנסה (כולל גם פנסיה מוקדמת), או שיש לו פנסיה מוקדמת משני מקורות או יותר, יש לקבוע מי המעסיק העיקרי. כאשר לעובד שכיר ההכנסה הנוספת היא ממשלח יד, או שהיא הכנסה פסיבית, אין לערוך תיאום דמי ביטוח במשכורת, כיוון שהחישוב נערך בתחום “גבייה מלא שכירים” במוסד לביטוח לאומי. אם ההכנסה מהמשכורת נמוכה מ-60% מן השכר הממוצע במשק – יש לשלוח את התלוש (או התלושים) למחלקת גבייה מלא שכירים בסניף המוסד לביטוח לאומי, כדי לעדכן את שיעורי דמי הביטוח המופחתים.
המעסיק העיקרי לעניין תיאום דמי ביטוח, הוא המעסיק שעובדו הצהיר בטופס 101 שאצלו הוא משתכר “משכורת חודש”. כלומר, אותו מעסיק מנכה מס הכנסה משכר העובד על פי לוח הניכויים של מס הכנסה.
המעסיק המשני הוא המעסיק שעובדו הצהיר בטופס 101 שאצלו הוא משתכר “משכורת נוספת” (המעסיק מנכה משכרו של העובד את שיעור המס המרבי, או שיעור מס אחר שקבע פקיד השומה). אם יש יותר משני מעסיקים, העובד יבחר מי מביניהם הוא המעסיק העיקרי ויצהיר על כך בטופס.
כאשר אין צורך למלא טופס 101, כמו למשל בתשלום על פי צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים), התשל”ב – 1972 (להלן: צו סיווג מבוטחים), העובד ממלא טופס בל/103, ומצהיר אם זה מקום עבודתו היחיד כ”עובד שכיר” או שיש לנכות דמי ביטוח כמעסיק משני. ברירת המחדל של מעסיק, כאשר מבוטח הכלול בצו סיווג מבוטחים לא מילא טופס 103, היא שזה מקום עיסוקו המשני של המבוטח, ועליו לנכות מהעובד דמי ביטוח בשיעור המלא.
כאשר עובד שכיר מקבל גם פנסיה מוקדמת (כמוסבר להלן) הפנסיה היא ה”מעסיק המשני” לעניין תיאום דמי הביטוח. כלומר, כאשר לעובד יש משכורת ופנסיה מוקדמת, תיאום דמי הביטוח נערך בפנסיה למרות שבמס הכנסה התיאום נעשה במשכורת.
תיאום דמי ביטוח מבוצע לעובד בלבד. אין תיאום דמי ביטוח למעסיק.
תקנות הביטוח הלאומי (תשלום וניכוי דמי ביטוח משכר מבוטח העובד אצל מעבידים שונים), התשנ”ז – 1997 (להלן : תקנות התיאום)
כל ההוראות הקשורות לתיאום דמי ביטוח ולהחזר דמי ביטוח למבוטח שלא ערך תיאום, מצויות בתקנות התיאום.
תיאום דמי ביטוח לעובד
המעסיק המשני מנכה דמי ביטוח בשיעור מלא מכל שכרו של העובד, אלא אם העובד המציא למעסיק אישור על ניכוי דמי ביטוח בשיעור שונה (תיאום דמי ביטוח).
האישור על ניכוי בשיעור שונה ניתן בעבור המעסיק המשני (כולל בעבור משלם פנסיה מוקדמת), במקרים הבאים:
א. כאשר הכנסת העובד אצל המעסיק העיקרי נמוכה מ- 60% מן השכר הממוצע במשק.
ב. כאשר לעובד שכיר יש גם הכנסה מפנסיה מוקדמת, ושכרו נמוך מ- 60% מן השכר הממוצע במשק.
ג. כאשר הכנסתו של העובד (אצל מעסיק אחד או יותר) עולה על ההכנסה המרבית לתשלום דמי ביטוח.
ד. כאשר לעובד שכיר יש גם הכנסה מפנסיה מוקדמת וסך כל השכר והפנסיה אצלו גבוה מההכנסה המרבית.
ה. כאשר יש למבוטח שני מקורות הכנסה או יותר שהם פנסיה מוקדמת, ובאחד מהם ההכנסה נמוכה מ- 60% מן השכר הממוצע במשק, או סך ההכנסה עולה על הכנסה המירבית לתשלום דמי ביטוח.
פנסיה מוקדמת (פנסיה המשולמת לפני גיל פרישה)
פנסיה מוקדמת היא פנסיה המשתלמת מכוח חיקוק או הסכם עבודה לעובד או למי שהיה עובד, בטרם הגיעו לגיל פרישה, לאחר שפרש מעבודתו פרישה מוחלטת או פרישה חלקית, לרבות קצבה המשתלמת כאמור בשל נכות או בשל אובדן כושר עבודה מלא או חלקי.
אם אדם עובד כשכיר ויש לו גם הכנסות מפנסיה מוקדמת, אזי מקום העבודה שבו הוא עובד שכיר הוא המעסיק העיקרי ומשלם הפנסיה הוא ה”מעסיק המשני”, גם אם בעבור מס הכנסה התיאום מבוצע באופן שונה.
אם משולמת פנסיה מוקדמת לגמלאי שהוא גם עובד שכיר, ו/או מקבל פנסיה מוקדמת ממקור נוסף, ו/או גם עצמאי, ו/או בעל הכנסות פסיביות החייבות בתשלום דמי ביטוח, משלם הפנסיה מנכה מהמבוטח את השיעור המלא של דמי הביטוח, אלא אם המבוטח המציא למשלם הפנסיה אישור על ניכוי בשיעור שונה.
לעקרת בית שנשואה למבוטח, הפטורה מתשלום דמי ביטוח, אין לערוך תיאום. עקרת הבית חייבת להודיע למשלם הפנסיה על כל שינוי שחל במעמדה במוסד לביטוח לאומי. עליה להודיע מיד על התחלת העבודה כשכירה כדי שמשלם הפנסיה ינכה דמי ביטוח מהפנסיה המוקדמת.
הדיווח בטופס 102 על תיאום דמי ביטוח
בטופס 102 המשמש לדיווח חודשי על העובדים, יש חזית וגב.
גב הטופס
בגב הטופס המעסיק ממלא את פרטי העובדים בהתאם לקריטריונים שנקבעו. ככלל, הדיווח הוא על 9 בעלי שליטה (בחברת מעטים) בכל מקרה, או על כל העובדים אצל מי שמעסיק עד 9 עובדים כולל בעלי השליטה.
בגב הטופס, ליד שם העובד, מצוין אם הוא עובד בעבודה נוספת.
חזית הטופס
בשורה ג’ בחזית הטופס יש לרשום את חלק השכר של העובדים, החייב בשיעור מופחת.
בשורה ד’ יש לרשום את שכר העובדים העולה על ההכנסה המירבית, כולל ההכנסה הפטורה שניתנה באישור לתיאום דמי ביטוח.
בשורה ה’ יש לרשום את מספר העובדים השייכים לטור 1 (עובדים בגיל 18 ועד גיל פרישה) – לא כולל עובדים בעבודה נוספת.
בשורה ה’ יש לרשום את חלק השכר החייב בשיעור מופחת למעסיק.
בשורה ו’ יש לרשום את שכר העובדים העולה על ההכנסה המירבית, שהמעסיק אינו חייב בתשלום דמי ביטוח בעבורו.
מקבלי שכר בעבודה נוספת אינם רשומים בנפרד. ההבדלים בנתוני השכר בין שורה ג’ לשורה ה’ ובין שורה ד’ לשורה ו’ יכולים להיות רק אם קיימים עובדים בעבודה נוספת.
תיאום דמי ביטוח מראש
תיאום דמי ביטוח מראש הוא באחריות העובד.
תיאום דמי ביטוח בשיעור המופחת
עובד אצל שני מעסיקים או יותר (כולל מי שמקבל פנסיה מוקדמת ממקור אחד או יותר), שהכנסתו אצל המעסיק העיקרי נמוכה מ – 60% מהשכר הממוצע במשק, זכאי לתיאום דמי ביטוח.
העובד מגיש למעסיק המשני, ומקבל הפנסיה מגיש למשלם הפנסיה, נוסף על ההצהרה בטופס 101, הצהרה על ההכנסה אצל המעסיק העיקרי בטופס בל/644, בעבור תיאום דמי ביטוח בשיעור המופחת באותה השנה (עד סוף חודש דצמבר של שנת המס).
כאשר העובד ממלא טופס בל/644, המעסיק המשני רשאי לערוך את התיאום מחודש ינואר של השנה הנוכחית, באותו הטופס.
על פי הצהרות אלה, המעסיק המשני או משלם הפנסיה יזינו בתוכנת השכר את סכום ההכנסה של העובד או של מקבל הפנסיה אצל המעסיק העיקרי, וכך יתקבל אצלו אישור אוטומטי על ניכוי דמי ביטוח בשיעור המופחת. הטופס האמור מחליף את הפנייה למוסד לביטוח לאומי למי שההכנסה אצל המעסיק העיקרי נמוכה מסכום של 60% מן השכר הממוצע במשק (בשנת 2011 סך של 4,984 ש”ח לחודש).
תיאום דמי ביטוח מבוצע מהחודש שבו העובד החל לעבוד אצל המעסיק המשני, או מחודש ינואר בשנה הנוכחית. אם לא בוצע תיאום, ההחזר ייעשה רק לאחר שיגיעו נתונים בטופסי 126 שיתקבלו במוסד לביטוח לאומי בסוף השנה הבאה, ולאחר פנייה של העובד באמצעות אתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי (כמוסבר בהמשך).
כאשר המעסיק מזין את ההכנסה מחודש ינואר רטרואקטיבית, נוצרת יתרת זכות. בשלב זה, התיאום שנעשה רטרואקטיבית מינואר השנה מדווח בדוח בקוד “47”, שהמעסיק ממלא ומוסר לסניף הביטוח הלאומי (או בקוד “7” למעסיק שאושר לכך). הסניף מאשר את יתרת הזכות ואת תנועת הזיכוי.
אישור לתיאום דמי ביטוח בשיעור המופחת לעובד אצל עד 3 מעסיקים כולל פנסיה מוקדמת אפשר להפיק באמצעות אתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי בשירות “תיאום דמי ביטוח” – “הפקת אישור”. מס’ הטלפון של מוקד התמיכה בנושא זה : 08-6509920. האישור מופק רק לחודש השוטף ולחודש שקדם לו.
בשלב זה, אישור לתיאום כאמור גם למי שעובד אצל יותר משלושה מעסיקים, יבוצע באמצעות טופס בל/644 כפי שהוסבר לעיל. בכוונת המוסד לביטוח לאומי לאפשר להנפיק אישור באינטרנט גם למי שעובד אצל עד 5 מעסיקים.
אם העובד או מקבל הפנסיה אינם מגישים את ההצהרה על ההכנסה אצל המעסיק העיקרי (בל/644), או אישור שהפיקו באינטרנט, על המעסיקים המשניים או על משלמי הפנסיה לנכות דמי ביטוח בשיעור המלא.
דוגמה (שני מעסיקים):
משכורת ברוטו חייב לביטוח הלאומי אצל המעסיק העיקרי – 3,000 ש”ח
משכורת ברוטו חייב לביטוח הלאומי אצל המעסיק המשני – 1,000 ש”ח – העובד מצהיר על המשכורת בסך 3,000 ש”ח שהוא משתכר אצל המעסיק העיקרי בטופס בל/644.
המעסיק המשני ינכה דמי ביטוח בשיעור המופחת עד לסכום של 60% מן השכר הממוצע במשק. כלומר, ינכה מהסך 1,000 ש”ח את השיעור המופחת (3.5%).
ללא התיאום האמור המעסיק המשני ינכה מסך ה- 1,000 ש”ח את השיעור המלא (12%).
המשך הדוגמה למעסיק שלישי (או מעסיק משני שני):
משכורת ברוטו (חייב לביטוח הלאומי) אצל המעסיק השלישי – 500 ש”ח – העובד מצהיר בשני טופסי בל/644 על שתי המשכורות שלו: האחת שאצל המעסיק העיקרי בסך 3,000 ש”ח, והשנייה שאצל המעסיק המשני בסך 1,000 ש”ח. סך הכל העובד מצהיר על 4,000 ש”ח בטופסי בל/644. המעסיק השלישי (המשני השני) יחייב בשיעור המופחת את הסך 500 ש”ח במקום בשיעור המלא.
מועד מילוי טופס בל/644
* בתחילת כל שנת מס (אם ההצהרה ניתנת באיחור, אפשר להצהיר מחודש ינואר בשנה
הנוכחית, כפי שהוסבר לעיל) .
* לעובד חדש או למקבל פנסיה חדש – מיום תחילת העבודה או תחילת קבלת הפנסיה, ולאחר מכן בתחילת כל שנת מס.
* למי שקיים כבר אישור לתיאום דמי ביטוח לתקופה הקרובה – כשיפוג תוקפו של האישור, ולאחר מכן בתחילת כל שנת מס.
העובד מתחייב לעדכן את המעסיק המשני אם שכרו אצל המעסיק העיקרי משתנה באופן מהותי.
ביקורת המוסד לביטוח לאומי
המוסד לביטוח לאומי שומר לעצמו את הזכות לבדוק את הצהרת העובד או מקבל הפנסיה על הכנסתו אצל המעסיק העיקרי או משלם הפנסיה, על פי טופס 126 המדווח על ידי המעסיקים או משלמי הפנסיה. לכן המעסיק המשני או משלם הפנסיה אינם חייבים לבדוק את ההצהרה של העובד או של מקבל הפנסיה, אך הם חייבים לשמור את ההצהרות האמורות.
התנאים שבהם המוסד לביטוח לאומי מנפיק אישורים לתיאום דמי ביטוח
החל מינואר 2011, המוסד לביטוח לאומי מנפיק אישורים רק לעובדים או למקבלי פנסיה שהכנסתם היא מעל ההכנסה המירבית החייבת בדמי ביטוח.
במקרים אלה בלבד יש לשלוח טופס בל/753 בצרוף טופס בל/100 בעבור השנה המבוקשת, שכולל פירוט שכר של 12 חודשים מכל מקורות ההכנסה, לאגף גבייה ממעסיקים במשרד הראשי של הביטוח הלאומי. אפשר להעביר את הבקשה גם דרך הסניף שאליו שייך המבוטח על פי כתובת מגוריו.
החזר דמי ביטוח
החזר דמי ביטוח בשיעור המופחת
כאשר לא נערך תיאום דמי ביטוח באופן שוטף, המבוטח רשאי לתבוע מהמוסד לביטוח לאומי החזר של דמי הביטוח ששולמו ביתר.
בקשה להחזר דמי ביטוח בשל הכנסה בשיעור של עד 60% מן השכר הממוצע במשק (עד שנת 2005 השיעור המופחת היה עד 50% מן השכר הממוצע במשק) יש להזמין מהמוסד לביטוח לאומי, באמצעות האינטרנט בלבד. ההחזר מתבצע באמצעות טופסי 126 שקיימים במוסד לביטוח לאומי.
החזר דמי ביטוח עבור שנת 2010 מומלץ לבקש החל מחודש אוקטובר 2011 ואילך.
יש לעקוב אחר ההוראות באתר האינטרנט.
כאשר קיימת בקשה באינטרנט וחסר טופס 126, המוסד לביטוח לאומי שולח למבוטח הודעה שחסר טופס 126 (או טופס 106). המבוטח אמור לשלוח הטפסים החסרים לכתובת הרשומה בהודעה. עם קליטת הטופס, חישוב ההחזר יתבצע אוטומטית ואין צורך לשלוח בקשה נוספת.
“בקשת החזר” באתר האינטרנט בשיעור המופחת מתבצעת:
1. למי שעובד כשכיר בכמה מקומות עבודה ו/או לעובד שכיר שמקבל גם פנסיה מוקדמת, כאמור לעיל.
2. לעובד שכיר בכמה מקומות עבודה שהוא גם עצמאי, ו/או יש לו גם הכנסות פסיביות, למעט פנסיה מוקדמת.
החזר דמי ביטוח מעל ההכנסה המירבית לתשלום דמי ביטוח
החזר דמי ביטוח מעל ההכנסה המרבית, ששולמו ביתר בשל תיאום שלא נערך מראש, מבוצע בסניפי המוסד לביטוח לאומי בתחום גבייה ממעסיקים (רצוי בטופס בל/752), כפי שהתבצע עד כה.
יש לבקש מהמעסיק טופס בל/100 לצורך החזר דמי ביטוח ששולמו ביתר מעל ההכנסה המירבית. הטופס כולל פירוט שכר ותשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות, כאשר “תשלומים נוספים” מיוחסים בהתאמה לחודשים הרלוונטיים. לדוגמה, כאשר שולמו דמי הבראה או שולמו הפרשי שכר לחודשים קודמים.
את הטופס (בל/100) יש לבקש מהמעסיק או ממשלם הפנסיה. אפשר לראות את דוגמת הטופס באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי. תוכנות השכר מפיקות את הטופס בהתאם להוראות שקבלו מן המוסד לביטוח לאומי, עד 7 שנים רטרואקטיבית.
המוסד לביטוח לאומי אינו מקבל טופס בל/ 100 אשר ממולא בכתב יד, אלא רק טופס מודפס וחתום על ידי המעסיק.
התיישנות של החזר דמי ביטוח
החזר דמי ביטוח ניתן 7 שנים לאחור. המוסד לביטוח לאומי מפרש באופן זה את תקנה 6 לתקנות התיאום.
החזר דמי ביטוח בשל פנסיה מוקדמת למי שהכנסתו נמוכה מ- 60% מהשכר הממוצע במשק ניתן מחודש פברואר 2004. זאת מכיוון שעד חודש ינואר 2004 נוכו דמי ביטוח בשיעור אחיד ממחצית הפנסיה המוקדמת (לא היה שיעור מופחת).
פנסיה מוקדמת
“פנסיה מוקדמת” (כולל תקבול בשל אובדן כושר עבודה) כהגדרתה בחוק הביטוח הלאומי נחשבת “מעסיק משני”, אף על פי שבמס הכנסה הפנסיה המוקדמת נחשבת כמעסיק עיקרי לעניין תיאום מס. לכן, כאשר יש לעובד משכורת וגם הכנסה מפנסיה מוקדמת, עליו לבקש מהמעסיק לנהוג כלפיו כמעסיק עיקרי לעניין דמי הביטוח.
אם מקבל הפנסיה דיווח בטופס 101 שהוא עובד שכיר, על משלם הפנסיה לנכות מהפנסיה המוקדמת את השיעור המלא בלבד, אלא אם קיבל אישור מן המוסד לביטוח לאומי או מהאינטרנט על ניכוי בשיעור שונה, או שהמבוטח מילא טופס בל/644 (לעניין השיעור המופחת בלבד). מבוטח שניכו ממנו דמי ביטוח ביתר, מבקש החזר דמי ביטוח.
מבוטח שהוא עובד שכיר במקום אחד או יותר וגם מקבל פנסיה מוקדמת, או מבוטח שמקבל פנסיה מוקדמת מכמה מקומות, פונה לקבל החזר דמי ביטוח בשיעור המופחת באמצעות אתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי.
עובד עצמאי (או עובד שכיר ועצמאי) ו/או מי שיש לו הכנסות פסיביות, שיש לו גם פנסיה מוקדמת, פונה לתחום גבייה ממעסיקים בסניף המוסד לביטוח לאומי שאליו הוא שייך לפי כתובת המגורים, כדי לקבל החזר דמי ביטוח ששולמו ביתר מהפנסיה המוקדמת.
החזר דמי ביטוח כתוצאה מטעות של מעסיק
כאשר מעסיק טועה בחישוב דמי הביטוח עליו לפנות למוסד לביטוח לאומי ולתבוע את החזר דמי הביטוח הלאומי ששילם (חלק המעביד) וגם את חלקו של העובד בדמי הביטוח הלאומי ובדמי ביטוח הבריאות. את חלקו של העובד הוא מעביר לעובד. בשלב זה בשנת 2011, יש לערוך דוחות מתוקנים בטופס בל/659 בעבור כל עובד בנפרד.
הגשת בקשה להחזר, כאמור, מחייבת בחינה של ההיבט הביטוחי של המשכורת, כאמור בפסקי דין בבית הדין הארצי לעבודה. רצוי לבחון היטב כל בקשה להחזר, כיוון שקיימת חשיפה לפגיעה בגמלאות שהעובד זכאי להן.
המוסד לביטוח לאומי מחזיר למעסיק ולעובדים דמי ביטוח שנוכו מהם ביתר עד שנת 2007, בעת יישום תקנה 22 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), התשי”ד – 1954.
ההחזר מבוצע לאחר מילוי שאלון קצר על ידי המעסיק, ומאפשר החזר דמי ביטוח משנת 1997 ואילך (גם אם בוצעה ביקורת ניכויים על ידי המוסד לביטוח לאומי באותן השנים), במערכת אוטומטית ממוחשבת.
מדור התשלומים של צ.ה.ל
למוסד לביטוח לאומי יש הסדרים עם מופ”ת – המחלקה לשרותי הפרט, הפרישה והתשלומים של צה”ל (לשעבר מת”ש- מדור התשלומים של צה”ל), לעניין תיאום דמי הביטוח מהפנסיה המוקדמת, וגם לעניין החזרי דמי הביטוח שנוכו ביתר.
המוסד לביטוח לאומי הסמיך את מופ”ת לערוך תיאום (כולל להחזיר דמי ביטוח), על פי תקנה 3(3) לתקנות התיאום.
מבוטח שמקבל ממופ”ת פנסיה מוקדמת ויש לו מקום עבודה אחד או פנסיה אחת נוספת, פונה למופ”ת כדי לקבל החזר דמי ביטוח בעבור השנים שעד 2010. תיאום דמי ביטוח לשנת 2011 מתבצע במופ”ת כמקובל. למי שיש 2 מקומות עבודה או יותר ו/או פנסיה אחת לפחות נוספת על הפנסיה ממופ”ת, מבצע את התיאום (לרבות החזר דמי ביטוח) באתר הביטוח הלאומי באינטרנט.
המבוטחים המפורטים להלן שלהם הכנסה מעל ההכנסה המירבית, פונים לסניף הביטוח הלאומי לפי כתובת המגורים כדי לקבל החזר מעל התקרה.
1. עצמאי שהכנסתו נמוכה מהתקרה כעצמאי שמקבל פנסיה מוקדמת ממופ”ת.
2. עובד שכיר בשני מקומות עבודה או יותר שמקבל פנסיה מוקדמת ממופ”ת.
3. עובד שכיר שהוא גם עובד עצמאי וגם מקבל פנסיה מוקדמת ממופ”ת (אלא אם כן בהכנסתו כעובד עצמאי או נוסף על המשכורת, ההכנסה עוברת את התקרה).
אורנה צח (גלרט) הינה רו”ח במשרד ארצי חיבה.
