דיני עבודה

סיום תקופה קצובה: מתי העובד זכאי לפיצויי פיטורים – ומה המעסיק צריך לעשות?

באילו מקרים יהיה עובד זכאי לפיצויי פיטורים בתום תקופת העסקה קצובה?

בפסק דין אשר ניתן לאחרונה ע”י בית הדין האזורי לעבודה, נדונה תביעת עובד אשר הועסק לתקופה קצובה, לפיצויי פיטורים (סע”ש 10105-10-20, מיום 10/4/25).

העובד הוא שחקן כדורגל מקצועי אשר שיחק בשורות המעסיקה, מועדון כדורגל, בין השנים 2018-2010. תנאי העסקתו עוגנו בהסכמים לתקופה קצובה שחודשו מדי עונה. בשנת 2017 חתמו הצדדים על הסכם העסקה לשלוש עונות: 2017/18, עונת 2018/19 ועונת 2019/20.

סעיף 2.4 להסכם בין הצדדים קבע כדלקמן:

“2.4 אופציה לקבוצה הזכות לבטל את ההסכם מכל סיבה שהיא בתום כל עונת משחקים וזאת מבלי לשלם פיצוי כלשהו לשחקן ובכלל זה לא תהיה הקבוצה מחויבת לשלם לשחקן כל תמורה בגין העונה שתחל לאחר הודעת הביטול. ההודעה על ביטול ההסכם תינתן עד לתאריך 1.06 שלאחר תום כל עונה לשחקן או למיצגו”.

בתום עונת 2017/18 הודיעה המעסיקה לעובד על מימוש האופציה בדבר סיום ההתקשרות ביניהם.

בית הדין היפנה לסעיף 9 לחוק פיצויי פיטורים, הקובע כדלקמן:

  1. (א) היה עובד מועסק על פי חוזה לתקופה קצובה והגיעה התקופה לקצה, רואים אותו לעניין חוק זה כאילו פוטר, זולת אם הציע לו המעסיק לחדש את החוזה; סירב העובד לחדש את החוזה – רואים אותו, לעניין חוק זה, כאילו התפטר.
    (ב) הצעת המעסיק לחדש את החוזה כאמור בסעיף קטן (א) צריך שתימסר לעובד לפחות שלושה חדשים לפני תום תקופת החוזה.

בית הדין קבע כי סעיף 9 לחוק פיצויי פיטורים קובע זכאות לפיצוי פיטורים מקום בו המעסיק אינו מציע לעובד לחדש את החוזה בתום התקופה הקצובה, כך שלפי הוראות הסעיף רואים את העובד כאילו פוטר ומכאן צומחת זכאותו של העובד לפיצויי פיטורים. אלא שקביעה זו אינה שוללת זכאות לפיצוי פיטורים, מקום בו המעסיקה ביצעה פעולה אקטיבית והודיעה לעובד על סיום ההתקשרות עמו – בתוך תקופת החוזה לתקופה קצובה – מכוח החובה לשלם פיצוי פיטורים במעשה פיטורים. נקבע כי במקרה זה, מדובר בחוזה לתקופה קצובה של שלוש עונות משחקים, המורכב מהתחייבות להעסקת השחקן לשלוש עונות – קרי לשלוש תקופות קצובות.

נקבע כי ניתן לראות בחוזה העסקתו של העובד כחוזה לשלוש תקופות קצובות, כאשר בתום כל תקופה על המעסיקה להודיע לעובד האם הוא ממשיך לתקופה (עונה) הבאה. נוכח האמור, מקום בו המעסיקה בחרה שלא לממש את אופציית ההארכה ולא להמשיך להתקשר עם העובד לעונת המשחקים 2018/19 – מדובר למעשה בהיעדר הצעה מצד המעסיק לחידוש החוזה ויש לראות את העובד כאילו פוטר, בהתאם לסעיף 9 לחוק פיצויי פיטורים או בהתאם לסעיף 1 לחוק פיצוי פיטורים.

תיבת המילים “מבלי לשלם פיצוי כלשהו לשחקן” המופיעה בסעיף האופציה, אין בה לשלול זכאות לפיצוי פיטורים, אלא ככל הנראה לשלול פיצוי בגין הפרת חוזה לפי חוק החוזים, שכן הזכות לפיצויי פיטורים, בנסיבות סיום העסקה מזכות, הינה זכות קוגנטית שלא ניתן לגבור עליה הסכמית ממילא.

לפיכך, נקבע כי העובד זכאי לפיצויי פיטורים.

על הכותב

עו

עו"ד ונוטריונית עדי ביבר לקואה

עוסקת בתחום דיני העבודה, מייצגת ומלווה מעסיקים.

שותפה ובעלים של משרד עורכי הדין ביבר לקואה חייקין הררי
http://www.biber-law.co.il

עו"ד ביבר לקואה לא ייצגה בתיק המוזכר במאמר הנ"ל.