לאחרונה נתן בית הדין האזורי לעבודה החלטה, בבקשה של מעסיק לתת צו מניעה זמני כנגד עובד לשעבר, האוסר עליו לעשות שימוש בסודות מסחריים של המעסיק והאוסר עליו להתקשר בעסקה עם חלק מלקוחותיו, עד למתן פסק דין בתביעה העיקרית שהוגשה (סע”ש 53275-12-24, מיום 7/2/25).
עיסוקו של המעסיק במתן שירותי הובלה ולוגיסטיקה. העובד לשעבר עבד אצל המעסיק במחלקת “חלקיים” במשך כ-6 שנים, עד להתפטרותו ביום 4.11.2024. כיום, העובד לשעבר מנהל עסק משלו, העוסק אף הוא במתן שירותי הובלה ולוגיסטיקה. העובד לשעבר פתח תיק במע”מ ביום 13.11.2024.
הגבלת עיסוק שמקורה בתניה חוזית
בין הצדדים נחתם הסכם ההעסקה, הקובע תניה בדבר הגבלת העיסוק לתקופת העבודה. בית הדין קבע כי מאחר שלא קיימת בהסכם תניה של הגבלת תחרות לאחר סיום יחסי העבודה, מתייתר הצורך לדון בנסיבות ספציפיות שניתן להגביל בגינן העסקה של עובד (הכשרה מיוחדת; תמורה מיוחדת; חובת תום-הלב וחובת האמון), שכן הן מצריכות תניה חוזית מפורשת להגבלת העיסוק/התחרות.
הגבלת עיסוק שמקורה בגזל סוד מסחרי
בית הדין קבע כי יש לבחון האם בנסיבות העניין קיימת הצדקה להגביל את חופש עיסוקו של העובד לשעבר על מנת למנוע ממנו מלהשתמש שלא כדין בסוד מסחרי השייך למעסיק (אשר אינו מצריך תניה מפורשת של הגבלת עיסוק בהסכם העסקה).
בית הדין שוכנע, לכאורה, כי יש בטענות המעסיק כדי לקבוע שרשימת הלקוחות של המעסיק בשילוב המחירונים אשר הותאמו עבור כל לקוח לפי השירות שהוא צורך, כדי לקבוע שרשימת הלקוחות והמחירונים הינם בגדר “סוד מסחרי” לכאורה. נקבע כי חשיבותה של רשימת הלקוחות אינה נובעת מזהות הלקוח, אלא מתנאי העסקאות עמו: המחירים המיוחדים והשירות שניתן לו. בית הדין שוכנע כי בידי העובד לשעבר קיימים לכאורה “סודות מסחריים” של המעסיק הראויים להגנה באמצעות הגבלת עיסוקו של העובד לשעבר ביחס ללקוחות המעסיק בלבד.
בית הדין קבע כי מעבר לקביעה כי הצדדים הסכימו לכאורה בהסכם ההעסקה כי רשימת הלקוחות והמחירונים הינם בגדר סודות מסחריים, הרי שגם מהראיות עולה לכאורה כי המידע שהיה בידי העובד לשעבר בכל הנוגע לסל הצריכה של כל לקוח ולקוח והמחירון שהותאם באופן אישי לכל לקוח, מתוקף תפקידו כמנהל ואיש קשר עם הלקוחות, היווה עבורו יתרון כלכלי שהוא מעבר לידע הכלכלי שצבר במהלך עבודתו.
בית הדין קבע כי לא כל “רשימת לקוחות” מוגנת בדין כ”סוד מסחרי”. בענייננו, הוכח, לכאורה, כי אין המדובר ברשימה “טכנית” של לקוחות הלקוחה ממאגר פומבי, אלא מדובר ברשימה ספציפית של לקוחות הכוללת ערך מוסף – צרכיו של כל לקוח ובכלל זה המחירון שניתן לו ביחס לכל סוג שירות, כאשר מדובר במחירונים המותאמים לכל לקוח באופן אישי ואשר הושגו ביגיעה ובהשקעת משאבים של ידע וזמן ואשר נצברו על ידי המעסיק במהלך השנים.
נקבע כי, לכאורה, המעסיק השקיע זמן ומאמץ כדי לגבש מערכת יחסים עם לקוחותיו ובהתאם יצר מחירונים מותאמים לכל לקוח בהתאם למידע המיוחד הנוגע לצרכיו של כל לקוח. רשימת הלקוחות בשילוב המחירונים הספציפיים עבור כל לקוח הינם לכאורה בעלי ערך כלכלי מובהק. חלק מה”סוד” המסחרי הוא יכולת יצירת הקשר עם הלקוחות הנובעת מהיכרות מעמיקה של צרכיו של כל לקוח על פני תקופה ממושכת המובילה להצעת השירות הנדרש עבורו במחיר אטרקטיבי.
נקבע כי חרף טענת העובד לשעבר שלפיה בתחום ההובלה יש אלפי לקוחות ואלפי מובילים, העובד לשעבר העיד כי נכון למועד חקירתו הנגדית, כחודש לאחר סיום עבודתו אצל המעסיק, היו לו בסה”כ 6-5 לקוחות, כאשר 4 מתוכם הם לקוחות של המעסיק ו-2 לקוחות נוספים שלא עבדו עם המעסיק. כאשר התבקש העובד לשעבר להתייחס לטענה כי אין מקריות בעובדה ש-4 מתוך 5-6 לקוחותיו הינם לקוחות של המעסיק וכי העובדה כי הוא יודע את המחירונים של המעסיק ביחס אליהם, היא שהובילה לכך שהם עברו לעבוד איתו, לא היה לעובד לשעבר לכאורה כל הסבר מניח את הדעת.
נקבע כי עולה לכאורה כי רשימת הלקוחות בשילוב המחירונים המותאמים לכל לקוח אינם בגדר רשימת לקוחות פומבית סתמית אלא בעלי ערך מוסף שהינו תולדה של נסיון, תכנון, השקעת משאבים וזמן. על כן, נקבע כי, לכאורה, רשימת הלקוחות בשילוב המחירונים המותאמים לכל לקוח הינם בבחינת סוד מסחרי השייך למעסיק והעובד לשעבר אינו רשאי לעשות בהם שימוש לאחר סיום עבודתו אצל המעסיק.
בית הדין קבע כי העובד לשעבר פעל לכאורה שלא כדין במסגרת השימוש שעשה במידע המסחרי של המעסיק – רשימת הלקוחות להם מותאמים באופן אישי מחירונים ספציפיים. העובד לשעבר הצליח בפרק זמן של ימים בודדים ממועד הקמת העסק שבבעלותו וממועד סיום עבודתו אצל המעסיק, להתחיל לעבוד על לקוחות המעסיק, תוך צמצום ההזמנות אצל המעסיק, על ידי שימוש ברשימת הלקוחות ובמידע של המעסיק.
נקבע כי כי העובד לשעבר הפר לכאורה את חובת תום הלב וחובת האמון והנאמנות כלפי המעסיק בכך שהחל להקים לכאורה את עסקו המתחרה בנתבעת עוד בזמן עבודתו אצל המעסיק ובכך שלכאורה החל לעבוד עם חלק מלקוחות המעסיק בסמוך מאוד לתום תקופת העבודה אצל המעסיק. ממועד סיום העבודה (4.12.2024) ועד למועד הגשת הבקשה ע”י המעסיק (19.12.2024) או לכל המאוחר עד למועד הדיון בבקשה (8.1.2025), העובד לשעבר כבר עבד לפחות עם 4 מהלקוחות של המעסיק, תוך שהוא עושה לכאורה שימוש בסודות המסחריים.
בית קבע כי מקובלת עליו טענת המעסיק שלפיה בכל יום שהעובד לשעבר ממשיך לפעול בעסקו ללא שניתן כנגדו צו מניעה כמבוקש, הוא חולק מידע סודי ומסחרי נוסף של המעסיק, באופן המקים חשש סביר שהנזק הכלכלי שייגרם למעסיק יהיה כבד וזאת בנוסף לנזקיו של המעסיק מאובדן לקוחותיו. לאור האמור, נקבע כי הצורך במתן הצו נדרש על מנת לשמור על המצב הקיים, שכן אם ימשיך לחול בו שינוי עד לגמר הדיון בהליך, זכותו של המעסיק עלולה להיות מקופחת.
בית הדין הביא בחשבון, בין היתר, את העובדה כי הצו אינו צו למניעת תחרות, אלא צו ספציפי האוסר על העובד לשעבר להתקשר עם 18 מלקוחותיו של המעסיק בלבד. נקבע כי בשים לב לטענת העובד לשעבר עצמו כי מדובר ב”שוק” בו ישנם אלפי לקוחות, הרי שמתן הצו ביחס ל-18 לקוחות ספציפיים של המעסיק בלבד, הינו מצומצם ומאוזן. זאת ועוד, הצו המבוקש הינו ביחס ללקוחות המעסיק במחלקת ה”חלקיים” בה שימש העובד לשעבר כמנהל ולא ביחס לכל לקוחות המעסיק.
בית הדין קבע כי יש לבחון את משך הזמן שיש להגביל את העובד לשעבר מלעבוד עם לקוחות המעסיק. גם אם המעסיק זכאי להגנה על ה”אינטרסים הלגיטימיים” שלו, ההגנה אינה מוחלטת, אלא יחסית, ויש לקחת בחשבון את האינטרס הציבורי המגלם גם את “האינטרסים הלגיטימיים” של העובד. ההכרעה צריכה להינתן על סמך מבחן הסבירות והמידתיות.
הסכם העבודה עליו חתם העובד לשעבר קובע חובת סודיות “ללא מגבלה של זמן או תנאים”. ה”סודות המסחריים” הינם השילוב של רשימת הלקוחות עם המידע והמחירונים הפרטניים הניתנים לכל לקוח. מדי תקופה מתעדכנים המחירונים, כך שה”סודות המסחריים” המצויים בידי העובד לשעבר בשלב זה, עתידים להשתנות לכאורה. עלה מעדות העובד לשעבר כי המחירונים משתנים לכאורה אחת לשנה – שנתיים.
בית הדין קבע כי בהתחשב בכך שההחלטה הניתנת בשלב זה הינה זמנית, יש להגביל את משך הצו הזמני בשלב זה לתקופה של שישה חודשים ממועד סיום עבודת העובד לשעבר אצל המעסיק.
בית הדין נתן צו האוסר על העובד לשעבר ו/או מי מטעמו להתקשר בעסקה כלשהי למתן שירותי הובלה ו/או כל שירות רלוונטי אחר, עם מי מלקוחותיו של המעסיק במחלקת החלקיים ואשר צורפו כמשיבים פורמאליים 18-1 לבקשה, בין באופן ישיר ובין באופן עקיף, וזאת עד ליום 4.6.2025.
