ביה”ד מבהיר: הפרשות לפיקדון עבור מסתננים ומבקשי מקלט יש לבצע מיום עבודתו הראשון של העובד
עובדות המקרה
מדובר בעובד מבקש מקלט מאריתראה שעבד ברשת “טיב טעם”, במשך 3 שנים. העובד טען כי הועסק ברשת טיב טעם באופן ישיר ולחילופין דרך חברת “אופק” – חברת כוח אדם, כאשר היה על טיב טעם לקלוט אותו לעבודה אצלה לאחר תשעה חודשים בהתאם להוראות חוק העסקת עובדים ע”י קבלני כוח אדם (להלן: “החוק”). עוד טען העובד כי הוא זכאי לתשלום זכויות שלא שולמו לו ובהם פיקדון עובדים זרים החל מיומו הראשון לעבודה.
“טיב טעם” טענה מנגד כי אין לראות בה כמעסיקה של העובד, אלא כמזמינת מיקור חוץ מחברת “אופק” וזאת משני טעמים – א. אין לה מומחיות בגיוס מבקשי מקלט ולכן העובד הועסק דרך קבלן שירות אשר בעל מומחיות ספציפית בגיוס מבקשי מקלט. ב. המבחנים הקיימים בפסיקה להכרת יחסי עבודה לא מתקיימים בינה לבין העובד. עוד טענה “טיב טעם” כי מאחר שלעובד לא היה ביטוח פנסיוני קיים, היה עליה להפקיד לפיקדון עובדים זרים רק לאחר 6 חודשי עבודה.
דיון והכרעה
ראשית פנה לבחון בית הדין האם “טיב טעם” היתה מעסיקתו של העובד בהתאם למבחנים שנקבעו בפסיקה.
בפסיקה של בית הדין הארצי (ע”ע 410/06 המוסד לביטוח לאומי – ראיד פאהום) עמד בית הדין על ההבחנה בין תבניות שונות של העסקה קבלנית:
1. מיקור חוץ של פונקציות – כאשר המפעל מעביר ביצוע פונקציה שאינה בליבת העשייה שלו למפעל אחר כגון: אספקת ארוחות לעובדים וניקיון המפעל.
2. העסקה אותנטית של עובדים באמצעות קבלן כוח אדם – תבנית העסקה משולשת עובד-קבלן כוח אדם-משתמש כאשר חברת כוח האדם מספקת למשתמש עובדים ולא מוצר או שירות. נקבע כי ככל שבידי המשתמש נותרת שליטה רבה על בחירת העובדים, הפסקת עבודתם וכיוב’, הנטייה תהיה להכיר בו כמעסיק במשותף של העובדים שהוצבו בחציריו מכוח התקשרות זו.
3. חברות כוח אדם המשמשות צינור לתשלום שכר בלבד – למעשה מדובר בניסיון התחמקות ממתן תנאי העסקה שווים לעובדים בהעסקה ישירה אצל המשתמש, באמצעות העברת השכר לקבלן, שעה שעובדי המשתמש והקבלן מבצעים אותה עבודה במקביל, אך מעסיקיהם שונים. התנהלות זו הופכת את תבנית העסקה זו לבלתי לגיטימית, שכן נועדה לפגוע בזכויות העובדים המועסקים באמצעות קבלן.
בפסיקה בעניין פאהום לעיל נקבע כי אפיון אופן ההעסקה ייעשה במקרה הספציפי, על סמך הנסיבות של תבנית ההעסקה הספציפית וזאת בהתאם לכללים שנפסקו בפסיקה ביחס להכרת יחסי עבודה בין עובד למעסיק וזהות המעסיק.
בפסק דין ע”ע 478/09 חסידים נ’ עיריית נקבע כי יש לתת תוקף להעסקה אותנטית שעניינה מיקור חוץ של פונקציות או של כוח אדם אלא אם מדובר בהסדר פיקטיבי שמטרתו להתחמק ממחויבות המעסיק.
בפסיקה נוספת של בית הדין הארצי קבע בית הדין כי במערכת יחסים משולשת: “על העובד מוטל הנטל להוכיח את העובדות הנדרשות לקיומה של הצלע הראשונה, זו שבינו לבין המשתמש (קרי, העסקה עבור המשתמש), ככל שהיא במחלוקת. ואולם – ככל שקיימת מחלוקת עובדתית ביחס לשתי הצלעות הנוספות, או אחת מהן, על המשתמש מוטל הנטל להוכיח את העובדות הנדרשות לקיומן של הצלעות שבמחלוקת – זו שבינו לבין קבלן כוח האדם (קרי, התקשרות עם קבלן כוח אדם מורשה) וזו שבין קבלן כוח האדם המורשה לבין העובד (קרי, כי העובד הקונקרטי הועסק עבורו במסגרת ההתקשרות עם קבלן כוח האדם המורשה).” כך, במצב בו אין מחלוקת כי העובד הועסק בחצרי המשתמש, והמשתמש לא הצליח להוכיח את העובדות ביחס לאופן ההתקשרות עם קבלן כוח האדם, כן תחול החזקה לפיה המשתמש הוא המעסיק של העובד (ע”ע 54178-11-22 רויאל טאוור הוטל בע”מ).
זאת ועוד, זהות המעסיק לא תיקבע בהתאם להגדרות הצדדים עצמם או על בסיס מבחנים פורמליסטים אלא על יסוד ההבחנה בין התקשרות אותנטית ולגיטימית עם קבלן לבין ניסיון להסוות את יחסי העבודה המתקיימים בין העובד לבין המשתמש תוך פגיעה בזכויות העובד. בחינת השאלה תתבסס על כלל נסיבות העניין תוך העמדת תכלית ההכרה ב’מעסיק’ ככזה (ע”ע 37538-10-19 שופרסל בע”מ- Gebremichel Sagay Tame).
זהות המעסיק- האם העובד היה עובד של טיב טעם?
לאחר שבחן בית הדין את מכלול הראיות והעדויות שהוצגו בפניו קבע כי טיב טעם היתה המעסיקה הישירה של העובד וכי התקשרותה עם חברת “אופק” לא היתה אותנטית ולגיטימית.
בית הדין בחן את הסכם ההתקשרות שנחתם בין “טיב טעם” לחברת “אופק” וקבע כי הסכם ההתקשרות כלל אינו מתייחס למומחיות הנטענת בהעסקת מבקשי מקלט או עבודה במחלקת דגים שדרכה הועסק העובד. עיון בהסכם ההתקשרות מעלה כי השירותים שסיפקה “אופק” לטיב טעם היו גיוס, אספקה והשמת כוח אדם לסניפי הרשת וכי טענת “טיב טעם” לפיה לחברה מומחיות ספציפית בגיוס מבקשי מקלט, אינה בהלימה להסכם ההתקשרות. בית הדין הסביר כי השירות שסיפקה “אופק” ל”טיב טעם” אינו שירות ייחודי המצריך מומחיות גיוס מיוחדת, שכן אין שום קשר בין המומחיות הספיציפית של העובד לעבוד במחלקת דגים בסניף לבין היותו מבקש מקלט. מכאן קבע בית הדין כי מדובר בהעסקה דרך חברת קבלן ולפיכך חל עליו סעיף 12א’ לחוק העסקת עובדים ע”י קבלני כוח אדם הקובע הסדר כי אין להעסיק עובד קבלן באמצעות הקבלן מעבר לתקופה בת תשעה חודשים.
מאחר שהעובד עבד בסניף טיב טעם תקופה ארוכה, 3 שנים ו ־ 9 חודשים, היה על טיב טעם לקלוט אותו לעבודה לכל המוקדם בחלוף שלושה חודשים בהתאם להסכם ההתקשרות ולכל המאוחר בתום תשעה חודשים בהתאם לחוק העסקת עובדים.
בית הדין אף דחה את טענת טיב טעם לפיה לא התקיימו המבחנים המעידים על יחסי עבודה בינה לבין העובד. בית הדין הסביר כי העובד היה נתון לפיקוח של טיב טעם – הוא הוצב במחלקה דגים, קיבל מהמנהלים בסניף הוראות בשוטף אשר מסרו לו את תשלום שכרו, חתמו על דיווחי הנוכחות שלו וקבעו את אופן יציאתו של העובד להפסקות בית הדין הוסיף ואמר כי מקובלת טענת טיב טעם כי מזמין השרות מעורב בקביעת חופשות העובד בתבנית העסקה משולשת, בדומה למתן הראות או לפיקוח בשוטף , אך עולה כי בפועל התקיים קשר הדוק בין העובד לסניף אל מול היעדר קיומו של קשר שוטף מול החברה, למעט מסירת שכר מפעם לפעם באופן שלא דרש אפילו פגישה עם העובד.
בית הדין סיכם כי המבחנים המהותיים לזיהוי המעסיק מתקיימים ולפיכך קבע כי העובד היה עובד של טיב טעם ומכאן יש לגזור את זכויותיו.
האם העובד זכאי לחלף הפרשות לפיקדון ?
בית הדין קיבל את טענת העובד ופסק כי הוא זכאי להפרשות לחשבון הפיקדון בהתאם להוראות סעיף 1יא1 לחוק עובדים זרים, החל מיום עבודתו הראשון. בית הדין הסביר כי לפי הפסיקה הפרשות לחשבון הפיקדון של עובד יש לבצע בהתאם לדין החל על העובד.
בענייננו, על העובד חל צו ההרחבה רשתות מזון הקובע כי עובד זכאי להפרשות לקופת הפנסיה לאחר ששה חודשים כטענת טיב טעם, בהיעדר ביטוח פנסיוני קיים .עם זאת, הפרשה לחשבון הפיקדון על פי חוק עובדים זרים מהווה הסדר מטיב לעומת צו ההרחבה רשתות מזון וצו ההרחבה לפנסיה ולפיכך הפרשות לחשבון הפיקדון, יש לבצע מתחילת עבודתו של העובד. כמו כן, שיעורי ההפרשות לחשבון הפיקדון גבוהים יותר בשיעור 16% לעומת 12.5% בצו ההרחבה פנסיה.
אשר על כן קבע בית הדין כי על טיב טעם לשלם לעובד חלף הפרשות לפיקדון מתחילת עבודתו.
סעש (ת”א) 68529-10-21 TESHAMA MOZOLO – טיב רשתות בע”מ ואופק ב. ניהול בע”מ
בית הדין האזורי לעבודה תל אביב-יפו
ניתן ביום: 15 באוגוסט 2024
המידע האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי מצדה של חברת חשב מערכות מידע (2012) בע”מ
