עובד נפגע בתאונת עבודה, ומגיש תביעה לקבלת דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי. מה על המעסיק לעשות?
בהתאם לחוק הביטוח הלאומי, בעד יום הפגיעה, על המעסיק לשלם לעובד את שכרו.
אם העובד נעדר פחות מ-12 יום – ישלם לו הביטוח הלאומי דמי פגיעה בעד ימי ההיעדרות החל מהיום השלישי שלמחרת יום הפגיעה. ימי ההיעדרות הראשון והשני שאחרי יום הפגיעה נחשבים לימי מחלה שמזכים את העובד בדמי מחלה מהמעסיק וזאת בתנאי שהעובד הציג למעסיק תעודת מחלה ונותרו לו ימי מחלה צבורים (תעא (נצ’) 3003-09 רון פרת נ’ ניר עבודות חקלאיות בע”מ).
אם העובד נעדר יותר מ-12 יום – ישלם לו הביטוח הלאומי דמי פגיעה החל ביום שלמחרת יום הפגיעה.
לאחר שאישר הביטוח הלאומי את התביעה, הביטוח הלאומי יעביר את דמי הפגיעה לזכות חשבון הבנק של העובד, ויגבה מהמעסיק את התשלום ששילם לעובד (חוץ ממעסיק של עובד במשק בית).
במידה שהעובד לא זכאי לדמי פגיעה (למשל לא הגיש תביעה לביטוח הלאומי או שהגיש ולא נמצא זכאי) או שזכאותו לדמי פגיעה נגמרה, הוא יהיה זכאי לדמי מחלה מהמעסיק, אם צבורים לו ימי מחלה.
יש להדגיש כי סעיף 11 לחוק דמי מחלה קובע כי עובד הזכאי לתשלום על פי כל חיקוק בעד תקופת אי-כושר לעבודה מטעמי בריאות, לא יהיה זכאי לדמי מחלה על פי חוק דמי מחלה, לגבי התקופה שבעדה הוא זכאי לתשלום כאמור ולגבי כל תקופה שנקבע במפורש באותו חיקוק שאין העובד זכאי לתשלום בעדה עקב המחלה. למעט תשלום בעד נכות, גמלת תאונות אישיות לפי חוק הביטוח הלאומי, או פיצויים מכוח פקודת הנזיקין שאינם סותרים קבלת דמי מחלה במקביל.
כלומר, עובד שעבר תאונת עבודה ומקבל דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי לא יהיה זכאי לדמי מחלה בתקופת זכאותו לדמי פגיעה.
המידע האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי מצדה של חברת חשב מערכות מידע (2012) בע”מ
