על פי סעיף 7א לחוק עבודת נשים, המעסיק חייב להמשיך להפריש תשלומים לקופת גמל לעובדת הזכאית לגמלת שמירת הריון, בתקופת זכאותה לגמלת שמירת הריון, בתנאים הבאים:
ראשית, נבחן את חובת המעסיק להפריש הפרשות פנסיוניות לקופת גמל לעובדת שנמצאת בשמירת הריון:
על פי סעיף 7א לחוק עבודת נשים, המעסיק חייב להמשיך להפריש תשלומים לקופת גמל לעובדת הזכאית לגמלת שמירת הריון, בתקופת זכאותה לגמלת שמירת הריון, בתנאים הבאים:
1. העובדת עבדה אצל המעביד שישה חודשים לפחות בתכוף לפני תחילת ההריון של העובדת.
2. העובדת ומעבידה או המעביד בלבד, נהגו לשלם תשלומים לקופת גמל.
3. העובדת שילמה בתקופת שמירת ההריון המזכה בגמלה את התשלומים החלים עליה, אם חלים, להבטחת זכויותיה בקופת הגמל, והכל בשיעורים ולפי שכר העבודה כאילו הוסיפה העובדת לעבוד.
כיצד יש לבצע את ההפקדות מבחינה טכנית?
בהתאם לתקנות עבודת נשים (מועדים וכללים לתשלומים לקופת גמל), התשס”ח-2008, אם נהג המעסיק בלבד לשלם תשלומים לקופת הגמל, עליו להמשיך לשלם תשלומים לקופת גמל במועדים ולפי הכללים החלים עליו, בשיעורים ולפי שכר העבודה כאילו הוסיפה העובדת לעבוד בתקופה שבעדה היא זכאית לגמלת שמירת הריון.
אם נהגו הן המעביד והן העובדת לשלם תשלומים לקופת גמל – ישלם המעביד את התשלומים החלים עליו בתקופה שבה העובדת זכאית לגמלה לשמירת הריון, ויעביר לקופת הגמל את תשלומי העובדת באותה תקופה, לא יאוחר מ– 7 ימי עבודה מהיום שבו הפקידה העובדת את התשלומים החלים עליה אצלו.
עוד מציינות התקנות, כי על העובדת להפקיד, בתקופה שבה היא זכאית לגמלה לשמירת ההריון, את התשלומים החלים עליה אצל מעבידה, בכל חודש, לא יאוחר מהיום התשיעי שלאחר המועד לתשלום שכר העבודה. ואולם, אין בהפקדת תשלומי העובדת אצל המעביד במועד מאוחר יותר כדי לגרוע מחובתו של המעביד לשלם את התשלומים החלים עליו ולהעביר את התשלומים החלים על העובדת לקופת הגמל.
יצויין, כי בהתאם לתקנה 5 לתקנות הנ”ל, על המעביד חלה חובת מסירת הודעה לעובדת בדבר ההוראות שבתקנות אלה. ההודעה תימסר לעובדת לפי הטופס שבתוספת לתקנות בתוך זמן סביר מיום שנודע לו על דבר הריונה של העובד.
עולה השאלה, מהו השכר שממנו יפרישו את שיעורי ההפרשות הנדרשים כאשר מדובר בעובדת שעתית?
התקנות שצויינו לעיל מגדירות מהו “שכר העבודה”, כלומר השכר שממנו יהיה המעסיק מחוייב להפריש את ההפרשות בחופשת לידה או בשמירת הריון.
“שכר העבודה” לפי תקנות אלו הוא:
(1) לגבי עובד או עובדת בשכר – שכר העבודה הממוצע של שכר העובדת או העובד בששת החודשים שבהם עבדו העובדת או העובד בפועל אצל מעבידם, שקדמו לתקופה שבעדה זכאים לדמי לידה, או לתקופה שבעדה זכאית העובדת לגמלה לשמירת הריון;
(2) לגבי עובד או עובדת במשכורת – שכר העבודה החודשי או שכר העבודה המשתלם בעד תקופה העולה על חודש.
מכאן, כי השכר שלפיו מעסיק צריך להפריש לעובדת בשמירת הריון ששכרה שעתי, הוא שכר העבודה הממוצע שלה בששת החודשים האחרונים בעבודה.
המידע האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי מצדה של חברת חשב מערכות מידע (2012) בע”מ
