בפסק דין אשר ניתן לאחרונה ע”י בית הדין האזורי לעבודה, נדונה תביעת עובד, אשר הועסק על ידי המעסיקה כמדריך ירי במרכז הדרכה לשוטרים. העובד הגיש תביעתו נגד המעסיקה ונגד משטרת ישראל ותבע פיצויים בגין פיטורים שלא כדין (סעש 64168-11-19, מיום 1/1/23).
העובד טען, בין היתר, כי המעסיקה המליצה לאפשר את המשך העסקתו ולפיכך היה מוטל על המשטרה, מזמינת השירות, לערוך לו שימוע ככל שהתכוונה לדחות המלצה זו, וכי ההיגיון מחייב כי השימוע יהיה לפני הגורם המחליט בפועל.
בית הדין קבע כי נסיבות עניינו של העובד – ובין היתר, משך ההצבה במרכז ההדרכה אינו מבוטל (למעלה משנתיים וחצי); המשמעות שהייתה ידועה למשטרה כי החלטה שלה לעמוד על אי המשך קבלת שירותים באמצעות העובד עשויה להביא לסיום העסקתו, בשים לב לכך שמדובר בשירות ייחודי; המעורבות של יחידת הפיקוח של המשטרה בקביעת המהלכים בעניינו של העובד (כפי זכותה וחובתה); ההמלצה של המעסיקה לאפשר את המשך הצבתו של העובד במרכז ההדרכה; הסיבות להפסקת הצבת העובד במרכז ההדרכה שכרוכה בהן הטלת דופי בעובד – כל אלה מטים את הכף לעבר סיווג המקרה כמקרה שבו יש להטיל חובת שימוע על מזמין השירות, חרף היעדרם של יחסי עובד ומעסיק בינו לבין העובד, והכל בשים לב לרציונל של מניעת הסיכון שבהתייחסות ל”עבודה” כאל “מצרך”.
נקבע כי יש ממש בטיעונו של העובד, כי הפיצול בין הכוח והסמכות להחליט על סיום הצבתו לבין חובת השמיעה ומתן זכות הטיעון, בעייתי, וכי העובד היה זכאי כי תינתן לו הזדמנות לנסות לשכנע את יחידת הפיקוח לשקול חלופות לדרישה שלא להמשיך את הצבתו כמדריך במכללה.
נקבע שאין מקום לחייב את המשטרה בפיצוי בגין נזק ממוני, שכן הוכח שהעובד החל לעבוד שלושה ימים לאחר פיטוריו. נקבע שהפרת זכותו של העובד לשטוח לפני יחידת הפיקוח את טענותיו ולנסות לשכנעה שלא לעמוד על דרישה לאי המשך הצבתו, מצדיקה פיצוי ברף שאינו גבוה, מאחר שזכות הטיעון של העובד לא הופרה באופן מלא, שכן הוא נשמע בהליכים שהתקיימו לפני המעסיקה וטענותיו הובאו לפני גורמי המשטרה; ומאחר שיש קושי ממשי לקבוע כי נגרם לעובד נזק, בשים לב לעובדות שהעובד הודה בהן.
נקבע כי במקרה זה אין מקום להכביד בעלויות של פסיקת פיצויים מעבר לצורך להעמיד את הצדדים על החובה לכבד את זכות הטיעון של עובדים המועסקים במסגרת ביצוע הסכמים אלה. נקבע כי המשטרה תשלם לעובד פיצוי בסך משכורת אחת, בשיעור 14,400 ₪.
נזכיר כי בפסק דין אשר ניתן ע”י בית הדין הארצי לעבודה בעניין ‘התאמה’, נדונה שאלת חבותו של מזמין שירות לערוך שימוע לעובד קבלן שירות קודם לקבלת ההחלטה על הפסקת הצבתו בחצרי המזמין, לבדו או ביחד עם קבלן השירות (עע 47271-06-18 התאמה השמה ומידע (1995) בע”מ נ’ סמי הפוטה ואח’, מיום 5/7/2020) .
בפסק הדין נקבע, בין היתר, כי נוכח מהותה ותכליתה של זכות הטיעון של העובד, שמולה עומדת חובת עריכת השימוע, יש להטיל גם על המשתמש את החובה לערוך שימוע לעובד קבלן, וזאת טרם קבלת החלטה שיש לה השלכה מהותית על זכויותיו על ידי המשתמש, ובמיוחד החלטה להפסיק את הצבתו של עובד הקבלן בחצרו של המשתמש. נקבע כי היקפה של החובה המוטלת על המשתמש תלוי במכלול נסיבות המקרה וכי בכל מקרה, עובד הקבלן זכאי לקבל הסבר להחלטתו של המשתמש ולהגיב לה.
בפסק דין נוסף אשר ניתן ע”י בית הדין הארצי לעבודה בהתייחס לסוגיה זו מספר חודשים לאחר מכן, נקבע כי בנסיבותיו של המקרה אשר נדון בו, אין מקום לחייב את המשתמש בקיום שימוע לעובדת קבלן כוח אדם טרם קבלת ההחלטה על סיום הצבתה שם ולפיכך אין גם מקום לפיצוי העובדת על היעדרו של שימוע (עע 316-10-19Zeit Tafari נ’ אופוס שירותי כח אדם בע”מ ואח’, מיום 3/12/2020).
בית הדין קבע כי בעניין ‘התאמה’ דובר בעובד קבלן שהועסק בחצרי מזמין השירות במשך 23 שנים, בעוד שבמקרה הנ”ל מדובר על 4 חודשים בלבד בהם הועסקה העובדת בחצרי המשתמש. נקבע כי אין דומה הטלת חובת שימוע על מזמין שירות שעובד הקבלן מועסק בחצריו במשך שנים רבות, להטלת חובה שכזו על מזמין שירות שעובדת הקבלן הועסקה בחצריו מספר חודשים בודדים, ובהיקף משרה הנמוך מהיקף משרה מלאה.
בית הדין קבע כי משך הצבתה של העובדת בחצרי המשתמש ומשך העסקתה אצל הקבלן אינם יוצרים זיקה מובהקת דיה בין העובדת לבין המשתמש, באופן כזה המצדיק את הרחבת היקף היריעה של חובת השימוע של מזמין השירות גם על נסיבות הדומות לאותו המקרה שנדון בפסק הדין. אולם, בית הדין ראה לנכון לציין כי כפי שנקבע בעניין התאמה: “בכל מקרה, עובד הקבלן זכאי לקבל הסבר להחלטתו של המשתמש, ולהגיב לה”. בית הדין קבע כי באותו המקרה בו דן, אין מחלוקת שהעובדת לא קיבלה הסבר מאף גורם אצל המשתמש אודות הסיבה לכך שבחרו לסיים את העסקתה שם ולהפנותה בחזרה לקבלן ומן הראוי כי היו עושים זאת. אולם אין בכך כדי ליצור עילה לפסיקת פיצוי כספי בגין כך, ובוודאי שלא כנגד מזמין השירות, שאינו המעסיק.
המלצתנו היא להתייעץ עם עו”ד בתחום דיני העבודה בכל מקרה של הפסקת הצבת עובד קבלן בחצרי המשתמש.
יובהר כי האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים כאלה או אחרים או להימנעות מהם.
