עובדי מדינה בתחום הסייבר זכאים לסולם שכר משודרג. התובע, שסיים קורס צוערים יוקרתי של שירות המדינה במסלול סייבר, שובץ במשרה שהגדרת הסייבר ניטלה ממנה וקיבל שכר רגיל
בית הדין לעבודה בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה שהגיש עובד לשעבר בשירות המדינה נגד מערך הסייבר הלאומי ונציבות שירות המדינה. התובע הוא בוגר קורס צוערים שנועד למועמדים מצטיינים העוברים הכשרה אינטנסיבית ומעמיקה ונקלטים בתפקידי ניהול. בית הדין קבע שהמדינה התחייבה לשבץ אותו בתקן משרה מתחום הסייבר, ברמת שכר של כ-24,000 שקל, אך היא הפרה שלא כדין את התחייבותה כך שהוא הרוויח כ-10,000 שקל בלבד.
לאור חשיבות נושא הסייבר ושוק העבודה התחרותי בתחום, קבעו גורמי המטה בממשלה סולם שכר מיוחד לעובדי סייבר המזכה בתנאי שכר גבוהים.
באפריל 2016 התובע החל לעבוד כמתמחה בלשכת ראש מטה הסייבר דאז. כמה חודשים לאחר מכן הוא נקלט בלשכה כיועץ לענייני סייבר אך בפברואר 2017 העסקתו בתפקיד הסתיימה משיקולים של חוסר התאמה.
ראש הרשות הלאומית להגנת הסייבר (באותה עת מטה הסייבר ורשות הסייבר היו גופים נפרדים) שקיבל את פרטי התובע, הורה לסמנכ”ל משאבי אנוש ברשות לקלוט אותו לתפקיד בכיר במערך החירום במשרת סייבר. הסמנכ”ל מצא כי תפקיד ראש מחלקת חירום במערך (רמ”ח חירום) מתאים להנחיות שקיבל.
ביוני 2017 החל התובע לעבוד בתפקיד. ואולם, בעקבות ישיבה במעמד ראש מערך הסייבר (מיזוג של מטה הסייבר ורשות הסייבר), סגנית נציב שירות המדינה ובכירים נוספים נקבע כי בתפקידים הכוללים מיומנות סייבר לצד מיומנות אחרת, שכר הסייבר ישולם לאחר רכישת הניסיון המתאים.
בהמשך לכך קיבל התובע הודעה שתקן המשרה שלו ישונה לדירוג אקדמאים רגיל. בדירוג זה הוא הרוויח כ-14,200 שקל פחות ממה שהיה אמור להרוויח במשרת הסייבר. לאחר שמגעים בנושא בינו לבין המדינה לא הניבו תוצאות, הוא הודיע על סיום עבודתו.
לטענת התובע, הובטח לו להיקלט למשרת רמ”ח חירום בשכר סייבר. ואולם, זמן קצר לאחר שכבר נקלט המדינה שינתה את התקן שלו. בכך לדבריו, המדינה לא רק הפרה את הבטחתה לקלוט אותו בתקן סייבר אלא גם הפלתה אותו לרעה בכך שהעסיקה אותו כעובד סייבר לכל דבר ועניין, מבלי לתת לו תנאי שכר של עובד סייבר.
המדינה טענה מנגד שלא ניתנה לתובע הבטחה מנהלית בדבר קליטתו לתקן סייבר. היא הגישה תביעה נגדית, בה טענה כי מכיוון שהתובע עזב לפני סיום תקופת התחייבותו לעבוד בשירות המדינה, עליו לשלם את החלק היחסי של הסכומים שהושקעו בהכשרתו והעסקתו.
טענות בלתי סדירות
השופטת שרון אלקיים קבעה שלתובע אכן ניתנה הבטחה להיקלט למשרה שהוגדרה כמשרת סייבר. כמו כן היא קבעה שלא היה צידוק חוקי לשנות את ההחלטה לקלוט אותו למשרה זו.
עוד כתבה השופטת שטענות המדינה והעדויות מטעמה בעניין נסיבות שנמוך משרתו של התובע והטעמים לכך, היו בלתי סדירות, רצופות סתירות ורוויות קשיים. מחומר הראיות עלה שהתפקיד אותו ביצע התובע ואליו נקלט היה תפקיד סייבר מובהק הנמצא בליבת העיסוק של הגנת הסייבר.
בנסיבות אלה קבעה השופטת שהתובע זכאי להפרשי שכר עבור תקופת העסקה של 18 חודשים, בסך של 278,628 שקל. התביעה שכנגד התקבלה ונקבע כי מהסכום יקוזזו 24,950 שקל.
המדינה חויבה בהוצאות ושכ”ט עו”ד בסך 25,000 שקל.
- ב”כ התובע: עו”ד אילה הוניגמן
- ב”כ הנתבעות: עו”ד דניאל פסי
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
- אריאל חזן נ’ מערך הסייבר הלאומי ואח’
