בית הדין האזורי לעבודה חייב מעסיק אשר לא ביצע הפרשות לקרן פנסיה במועד, בתשלום פנסיית נכות ופנסיית שאירים ליורשים של העובד שנפטר. תע”א 6309/08 עזבון המנוח שמואל בוטה ז”ל ואח’ נ’ עיריית רחובות ואח’, ניתן ביום 28.7.2011, ע”י מותב בהרכב כב’ סגן הנשיא שמואל טננבוים ונציגי הציבור גב’ הורוביץ ומר כהן-פריווה.
עובדות
1. התובעים הינם אשתו וילדיו (יורשיו החוקיים) של המנוח שמואל בוטה ז”ל (להלן – המנוח), אשר הועסק כעובד תברואה (שירותי פינוי אשפה) בעיריית רחובות (להלן – העירייה) החל מיום 3.7.2005 ועד לפטירתו ביום 15.10.2007.
2. מראשית העסקתו ועד לחודש אוגוסט 2006 שולם שכרו של המנוח באמצעות חברת גלאל אחזקות בע”מ (להלן – גלאל), ואילו ביום 10.9.2006 נקלט המנוח באופן רשמי כעובד העירייה וממועד זה ואילך שולם שכרו ישירות על ידי העירייה.
3. ביום 23.10.2006 התגלתה אצל המנוח לראשונה מחלת הסרטן והוא יצא לחופשת מחלה. מצבו של המנוח התדרדר וכשנה לאחר מכן, ביום 15.10.2007, הלך המנוח לעולמו.
4. בכל תקופת עבודתו של המנוח באמצעות גלאל לא הועברו תשלומים לקרן פנסיה. העירייה העבירה לקרן הפנסיה מקפת תשלום ראשון של דמי גמולים בגין המנוח, רק במהלך חודש דצמבר 2006. מאחר ותשלום דמי הגמולים הראשון לקרן הפנסיה היה מאוחר למועד גילוי המחלה, סירבה הקרן לשלם למנוח פנסיית נכות בגין התקופה שממועד גילוי המחלה ועד למותו, וכן סירבה לשלם פנסיית שאירים לאחר מותו.
5. התביעה היא לתשלום פנסיית נכות ופנסיית שאירים וכן לתשלום זכויות סוציאליות בגין תקופת עבודתו של המנוח אצל העירייה ואצל גלאל.
בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו פסק
1. בחינת כל הכללים שנקבעו בפסיקה, מצביעה על כך שיש לראות בעירייה כאחראית הישירה להעסקת המנוח וכמעסיקתו למן תחילת העסקתו ביום 3.7.2005 באמצעות גלאל ועד ליום פטירתו, לאחר קליטתו כעובד עירייה.
2. מכוח הסכם הפנסיה וכמי שהייתה מעסיקתו של המנוח בכל תקופת עבודתו, היה על העירייה לבטח את המנוח בקרן פנסיה מקיפה, הכוללת ביטוח של פנסיית נכות ושאירים, החל מיום עבודתו הראשון, דהיינו מיום 3.7.2005.
3. אילו הייתה העירייה מעבירה דמי גמולים לקרן הפנסיה בגין המנוח, לפני המועד הראשון של גילוי מחלתו בחודש אוקטובר 2006, היה המנוח מבוטח בפנסיית נכות ובפנסיית שאירים. לאור האמור, נוכח אי ביצוע ההפרשות לקרן הפנסיה במועד ונוכח העובדה שלא ניתן לקבל את זכויות הפנסיה מהקרן באמצעות תשלום דמי גמולים מאוחר לקרן, ועל פי פסיקת בית הדין הארצי לעבודה (ע”ע 1137/02 יוליוס אדיב נ’ החברה לפיתוח ולמלונאות בע”מ, מיום 19.1.2003), חבה העירייה בתשלום מהוון של פנסיית הנכות ופנסיית השאירים באופן ישיר לתובעים.
4. התובעים הוכיחו את סכום התביעה לתשלום פנסיית נכות ופנסיית שאירים מהוונת, בגובה 194,060 ₪, כמפורט בחוות דעת אקטוארית.
5. סוף דבר – התביעה התקבלה. העירייה חויבה בתשלום הוצאות ושכ”ט עו”ד בסכום כולל של 20,000 ₪.
המאמר באדיבות עו”ד הילה פורת, מנהלת ובעלת משרד עורכי דין הילה פורת ושות’ המתמחה במתן שירותים משפטיים מגוונים למעסיקים בתחום דיני העבודה, מנהלת הפורטל “עולם העבודה” ומחברת הספרים : “דיני עבודה – המדריך המלא” ו-“חוזים והסכמים בדיני עבודה”.
לאתר האינטרנט של עו”ד הילה פורת: http://www.hilaporat.co.il
