סעיפים 9-11 לחוק הגנת השכר תשי”ח- 1958 (להלן: “החוק“) קובעים את מועד תשלום שכר העבודה בהתאם לסוג השכר המשולם לעובד.כשמדובר בשכר חודשי, מועד התשלום יהיה עם תום החודש בעדו הוא משתלם. כשמדובר על שכר עבודה המשתלם על בסיס תקופה ארוכה מחודש, רואים כאילו היה החלק היחסי לכל חודש משתלם על בסיס של חודש.
מועד תשלום שכר שאינו חודשי (שעתי/ יומי /לפי כמות תוצרת) הוא עם תום החודש, בתנאי שבתוך החודש שולמו לעובד מקדמות בהתאם לקבוע בהסכם קיבוצי או בחוזה עבודה שחל עליו והעובד הועסק במשך כל החודש. אם העובד לא הועסק במשך כל החודש, או שהועסק כל החודש ולא שולמו לו מקדמות שהמעסיק חייב בהם מכח הסכם קיבוצי או חוזה, אזי השכר ישולם בתום מחצית החודש בו הועסק העובד ובתנאי שלא נקבע מועד אחר בהסכם קיבוצי או בחוזה עבודה.
כשמדובר בשכר עבודה המשתלם בעד ביצוע עבודה מסויימת ושביצועה נמשך יותר מארבעה עשר יום, ישולם השכר ביום גמר ביצוע העבודה אם שולמו תוך ביצוע העבודה מקדמות בהתאם לקבוע בהסכם קיבוצי או בחוזה עבודה. לא שולמו מקדמות כאמור, יראו את השכר כמשתלם לפי כמות התוצרת.
ממתי שכר ייחשב כמולן?
היום התשיעי שלאחר המועד לתשלום שכר העבודה (כפי שפורט לעיל) מכונה “היום הקובע”, והוא היום האחרון בו תשלום השכר לעובד לא יגרור פיצויי הלנה.
לכן, בעובד ששכרו צריך להיות משולם עם תום החודש, התשיעי לחודש הבא הוא המועד האחרון לתשלום השכר. תשלום מאוחר יותר יזכה את העובד בפיצויי הלנת שכר בנוסף על תשלום השכר עצמו.
המידע האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי מצדה של חברת חשב מערכות מידע (2012) בע”מ
