עובד מבקש להיעדר מעבודתו בראש השנה האזרחית, האם הוא יהיה זכאי לתשלום?
ראש השנה האזרחית אינו מוגדר כיום חג על פי החוק לעובדים יהודים, ולכן אינו נחשב כיום מנוחה שבו זכאי העובד למנוחה בתשלום. עם זאת, ייתכן כי בהסכם אישי, בהסכמים קיבוציים או בצווי הרחבה שונים נכלל יום זה כיום בחירה שבו העובד יכול להעדר בתשלום.
כמו כן, סעיף 6(ב) לחוק חופשה שנתית קובע כי, בהודעה למעביד של 30 ימים מראש לפחות, עובד רשאי לקחת יום אחד מן החופשה במהלך שנת העבודה שבעדה היא ניתנת בכל מועד שיבחר וכן יום אחד נוסף באחד מהימים המנויים בתוספת, ובתוכם כלולים בין היתר צומות, ערבי חגים, ימי זכרון וימים משמעותיים נוספים, כדוגמת פורים, מימונה, יום האישה הבינלאומי וכו’. יצויין, כי כשהעובד עומד בתנאים הנדרשים לניצול זכות זו, למעביד אין זכות סירוב. גם ראש השנה האזרחית נכלל ברשימה זו. לכן, העובד יכול לקחת את ראש השנה האזרחית כיום חופשה שנתית, במידה ויודיע על כך למעביד 30 יום מראש.
לגבי עובדים שאינם יהודים, בהתאם לסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התפרסמה ברשומות (ילקוט הפרסומים 356 מיום 17.6.1954) הודעה על ימי המנוחה לעובדים שאינם יהודים. חגי הנוצרים כוללים את ראש השנה האזרחית ולפיכך עובד נוצרי אשר בחר לחגוג את חגי דתו יהיה זכאי לתשלום עבור היעדרות בראש השנה האזרחית.
המידע האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי מצדה של חברת חשב מערכות מידע (2012) בע”מ
