סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים קובע, כי תשלום לקופת תגמולים, לקרן פנסיה או לקרן כיוצא באלה, יכול לבוא במקום פיצויי פיטורים, אם נקבע כך בהסכם הקיבוצי החל על המעביד והעובד ובמידה שנקבע, או אם תשלום כאמור אושר על ידי שר העבודה ובמידה שאושר.
כלומר, הסעיף קובע כי כספי פיצויי הפיטורין יועברו לקרן כלשהי, ולא יהיו משולמים ישירות לעובד במזומן או בהעברה בנקאית לאחר סיום יחסי העבודה (בעבר העובד היה מקבל את הפיצויים כעוד חלק מהסכום הכולל שהוא זכאי לו עם סיום העבודה).
משמעות הדבר הינה גם כי אדם שמתפטר, הכספים שהופקדו לטובתו עד ליום התפטרותו עבור פיצויי הפיטורים, נשארים לו בקופה ייעודית שנפתחה לצורך תשלומי פנסיה ופיצויי פיטורין.
בשנת 2008 פורסם צו ההרחבה לפנסיה חובה, אשר החיל את סעיף 14 באופן אוטומטי על עובד אשר מקבל את אחוזי הפנסיה שלו בהתאם לקבוע בצו.
עובד אשר מקבל את האחוזים האמורים בצו הרחבה פנסיה חובה (6%,6.5% ו-6%) חל עליו ס’ 14 באופן אוטומטי.
בנוסף, המעביד לא יאלץ לבצע השלמה רטרואקטיבית לסכומים אלו לפי השכר האחרון של העובד, אלא רק השלמת פיצויי פיטורין, אם לא העביר את מלוא פיצויי הפיטורין (8.33%) מראשית עבודתו של העובד (בהנחה ומדובר הפיטורין).
מתי כן צריך להחתים באופן אקטיבי על ס’ 14?
כאשר לא חל צו הפנסיה חובה, צריך להחתים את העובד על האישור הכללי.
צו הפנסיה חובה לא חל במקרים שבהן ההפרשה עבור קרן הפנסיה הינה גדולה יותר מאשר נקבע בצו הפנסיה חובה אשר מהווה את המינימום שחובה על כל מעסיק להפריש לעובד.
המידע האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי מצדה של חברת חשב מערכות מידע (2012) בע”מ
