ביום 8/12/24 פרסם משרד העבודה גילוי דעת לעניין צו ההרחבה בעניין משרתי המילואים ובני זוגם וצבירת חופשה שנתית לעובדים מסוימים (חרבות ברזל) וצו ההרחבה בעניין הרחבת התקופה המוגנת מפני פיטורים למשרת במילואים.
מטרת גילוי הדעת להבהיר את עמדת הממונה הראשית על יחסי עבודה, שהיא גם על דעת הצדדים להסכם הקיבוצי, בהתייחס ליישום הוראות צו ההרחבה לעניין משרתי מילואים, בהתחשב כי טרם ניתנה פסיקה של בית הדין לעבודה בעניין .נביא להלן את עיקרי גילוי הדעת.
מהי התקופה המוגנת מפני פיטורים?
חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), קובע כי אין לפטר עובד בזמן שירות מילואים ללא היתר ועדת תעסוקה, ולעניין תקופת מילואים העולה על יומיים, אין לפטר עובד גם 30 ימים לאחר שובו ממילואים ללא היתר של ועדת תעסוקה.
בצו ההרחבה למשרתי המילואים הורחבה התקופה המוגנת ונקבע כי אין לפטר עובד גם בתקופה שבין היום ה-31 לבין היום ה-60 שלאחר שובו ממילואים, אלא אם אישרה זאת ועדת פיקוח אשר תמונה על ידי שר העבודה.
תנאי לקבלת ההגנה המורחבת היא כי העובד ביצע לפחות 60 ימי מילואים בתקופת ההסכם, כלומר מיום 7.10.23 ועד 31.12.24 .
ועדת הפיקוח דנה ומחליטה בבקשות של מעסיקים לפיטורי עובדים לאחר ששבו משירות מילואים של 60 ימים לפחות במהלך תקופת הסכם, בתקופה שבין היום ה-31 ליום ה-60 שלאחר שובם לעבודה. גילוי הדעת קובע כי 60 הימים נספרים במצטבר במהלך תקופת ההסכם וכי אין חובה לבצע את הימים ברצף על מנת לקבל את ההגנה.
לפיכך, עובד שביצע 60 ימי מילואים או יותר במצטבר, שב לעבודתו ולאחר מכן נקרא שוב למילואים לתקופה של שלושה ימים לפחות (בין אם בתוך תקופת ההגנה בת 60 הימים ובין אם לאחריה), תחל מניית תקופת ההגנה מחדש. על כל תקופת מילואים נפרדת העולה על יומיים שמצטברת ל-60 ימי מילואים כאמור, ניתנת לעובד תקופת הגנה בת 60 יום כאשר על חלקה הראשון – עד 30 יום, אמונה ועדת התעסוקה במשרד הביטחון, ועל חלקה השני – מהיום ה-31 ועד 60 ימים, אמונה ועדת הפיקוח במשרד העבודה. ככל שתקופת המילואים הנוספת היתה בת פחות מיומיים, לא תתאפס ההגנה מחדש. קרי לשם קבלת ההגנה מפני פיטורים נדרשת תקופת מילואים בת שלושה ימים לפחות.
האם יש לוועדת הפיקוח הסמכות לדון בהוצאת עובדים ששבו ממילואים לחופשה ללא תשלום?
לוועדת הפיקוח אין מקור סמכות לדון בבקשות מעסיקים להוצאת עובד לחל”ת כאשר הוא שב משירות מילואים. גם ועדת התעסוקה במשרד הביטחון לא היתה מוסמכת לדון בבקשות של מעסיקים להוצאת עובדים לחל”ת, אך לאחרונה תוקן חוק החיילים המשוחררים בהוראת שעה, כך שבתקופת הוראת השעה, חל איסור לפגוע בהיקף משרתו של עובד ששב ממילואים ללא היתר ועדת התעסוקה.
מהו היקף הזכאות של בן הזוג לימי היעדרות בתשלום?
הזכות לימי היעדרות בתשלום מכוח צו ההרחבה ניתנת למי שבן זוגו במילואים מעל 30 ימים, ויש להם ילד משותף שטרם מלאו לו 14 שנים. כמו כן ניתנת הזכות להיעדר למי שיש לו ילד עד גיל 18 החולה במחלה ממארת או מטופל בדיאליזה; מי שבטיפולו הבלעדי קרוב שהוא אדם עם מוגבלות; מי שלו או לבן זוגו הורה חולה.
מספר ימי ההיעדרות מותאם לימי המילואים שביצע בן הזוג: בין 31 ל-60 ימים, זכאות ל-2 ימי היעדרות בתשלום; בין 61 ל-90 ימים, זכאות ל-4 ימי היעדרות בתשלום; בין 91 – 120 ימים, זכאות ל-6 ימי היעדרות בתשלום; 121 ימים ומעלה – זכאות ל-8 ימי היעדרות בתשלום.
לאור התכלית שעניינה הצורך להתמודד עם הקושי בעת היעדרות בן הזוג המשרת, את ימי ההיעדרות בשכר ניתן לנצל רק בעת שירות המילואים של בן הזוג, ורק בתקופת ההסכם. כמו כן ניתן לנצל את הימים בנסיבות מסוימות המנויות בסעיף 7.3 לצו ההרחבה.
האם ישנה זכאות לימי היעדרות בתשלום למי שמועסק במשרה חלקית?
הצו חל גם על בני זוג המועסקים במשרה חלקית. ימי ההיעדרות שנקבעו בצו ההרחבה הם בנוסף לזכויות הקבועות בדין, והם יינתנו בצורה שווה לעובדים במשרה מלאה או לעובדים במשרה חלקית. לעניין גובה התשלום, ערכם של ימי ההיעדרות ישולם באופן יחסי להיקף המשרה.
האם החריג ביחס למספר ימי החופשה בשכר, מתייחס לשנה קלנדרית או למועד הזכאות?
סעיף 7.15 לצו ההרחבה בעניין משרתי המילואים, קובע חריג לזכאות לימי חופשה בשכר לעיל: “בן זוג של משרת מילואים שלו מספר ימי חופשה בשכר במהלך שנה קלנדרית העולה על 35 ימים (למעט חופשת מחלה) מכסת ימי ההיעדרות בתשלום תהיה מחצית מימי ההיעדרות המצוינים בטבלה לעיל, וינוצלו בגין העילות המנויות בס”ק 7.3.1 – 7.3.4 “. עלתה השאלה האם מדובר בבן זוג שיש לו מכסת חופשה בשנה קלנדרית, קרי מינואר עד דצמבר, אשר עולה על35 ימים, ואז יהיה זכאי רק למחצית ממכסת ימי ההיעדרות בתשלום; או שמא מדובר בבן זוג שיש לו יתרת ימי חופשה של 35 ימים ומעלה במועד הזכאות (כלומר, גם ימי חופשה שנצברו משנים קודמות) ללא קשר למכסת החופשה השנתית שלו, ולכן יהיה זכאי רק למחצית מימי ההיעדרות בתשלום.
גילוי הדעת קובע כי המדובר בספירה קלנדרית, כלומר מי שלזכותו עומדים מעל 35 ימי חופשה מדי שנה, החל מינואר עד דצמבר, יהא זכאי למחצית ימי החופשה להם זכאי לפי צו ההרחבה.
