דיני עבודה

פסיקה חדשה שתשנה את החישוב: דמי חופשה לעובד שעתי/יומי

בפסק דין אשר ניתן לאחרונה, דן בית הדין האזורי לעבודה בחישוב דמי חופשה לעובד שעתי/יומי (עלח 49457-09-22, מיום 8/12/24).

סעיף 10(א) לחוק חופשה שנתית קובע כי המעסיק חייב לשלם לעובד בעד ימי החופשה דמי חופשה בסכום השווה לשכרו הרגיל.

סעיף 10(ב)(2) לחוק קובע כי השכר הרגיל לגבי עובד בשכר (=עובד שגמול עבודתו משתלם שלא על בסיס של חודש) הוא שכר העבודה היומי הממוצע כפול במספר ימי החופשה. שכר העבודה היומי הממוצע הוא הסכום היוצא מחילוק שכר רבע השנה שקדמה לחופשה ל-90.

עוד קובע הסעיף כי אם היו ברבע השנה כאמור חדשי עבודה לא-מלאה, יחושב השכר היומי הממוצע לפי רבע השנה של העבודה המלאה ביותר שבשנים עשר החדשים שקדמו לחופשה, הכל לפי בחירת העובד.

בית הדין דן בשאלה מהי פרשנותו הנכונה של הביטוי רבע השנה של העבודה המלאה ביותר שבשנים עשר החדשים שקדמו לחופשה“.

לשיטת המערערת, את שנים עשר החודשים שקדמו לחופשה יש לחלק באופן חשבונאי לרבעונים קלנדריים שווים. לטענת המשיב, את החישוב יש לבצע לפי שלושת החודשים הרצופים בהם עבד העובד באופן מלא יותר, וזאת בשנים עשר החודשים שקדמו לחופשה.

בית הדין קבע כי יש לקרוא את סעיף 10(ב)(2) לחוק ככזה שנועד להיטיב עם העובד ולהבטיח כי חישוב ערך השכר היומי יהיה הגבוה ביותר, מתוך חודשי העבודה המלאים ביותר בשנה שקדמה לחופשה.

נקבע כי משמעות הביטוי רבע שנה היא 3 החודשים הרצופים שב-12 החודשים שקדמו לחופשה. נקבע כי המחוקק לא נקט בביטוי החשבונאי “רבעון”,  אשר עשוי היה ללמד על חלוקה של חודשי השנה שקדמו לחופשה למקטעים שווים וקלנדריים של 3 חודשים. תחת זו נקט המחוקק בביטוי “רבע שנה”, המלמד על תקופה של 3 חודשים רצופים, שהם רבע של 12 חודשי השנה.

נקבע כי החלופות שהציע המחוקק, לבחירת העובד, נועדו להבטיח שכר יומי ממוצע גבוה יותר, בין אם זהו השכר בשלושת החודשים שקדמו לחופשה ובין אם במהלך השנה היה מקבץ של שלושה חודשים רצופים אחר בו חודשי העבודה היו מלאים יותר.

בית הדין קבע כי קבלת עמדה זו משמעה הכרה בכך שקיימות 10 אפשרויות ליישום סעיף 10(ב)(2) לחוק. אמנם פרשנות זו עשויה להוביל למורכבות מסוימת באופן החישוב של פדיון החופשה ואולם בעידן שבו מרבית המעסיקים במשק המעסיקים מספר גדול של עובדים (ועל כן שיטת חישוב זו עשויה להכביד עליהם) משתמשים בתוכנות שכר ממוחשבות (ולא בחישוב ידני), אין בנימוק זה לבדו כדי להטות את הכף לעבר קבלת עמדת המערערת, נוכח לשון החוק.

___________________________________________________________________________________________________
יובהר כי האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים כאלה או אחרים או להימנעות מהם.

על הכותב

עו

עו"ד ונוטריונית עדי ביבר לקואה

עוסקת בתחום דיני העבודה, מייצגת ומלווה מעסיקים.

שותפה ובעלים של משרד עורכי הדין ביבר לקואה חייקין הררי
http://www.biber-law.co.il

עו"ד ביבר לקואה לא ייצגה בתיק המוזכר במאמר הנ"ל.