בחלק מתקופת העסקתה בחברה עבדה העובדת מהבית בלבד .לאחר שפוטרה טענה העובדת בין היתר כי היא זכאית לדמי נסיעות ולהוצאות בגין חשמל ואינטרנט כאשר עבדה מהבית…
מדובר בעובדת שעבדה אצל המעסיק עד שזומנה לשימוע ופוטרה כאשר בחלק מתקופת העסקתה עבדה מהבית בלבד.
העובדת טענה כי במסגרת חוזה ההעסקה הובטחה לה עלייה בשכר לאחר כשנת עבודה אך בפועל שכרה לא הועלה ולכן היא זכאית להפרשי שכר. עוד טענה כי היא זכאית לדמי נסיעות ולהוצאות בגין חשמל ואינטרנט כאשר עבדה מהבית. בנוסף טענה העובדת כי הליך הפיטורים היה לא תקין שעה שזומנה לשימוע כ-17 דקות בטרם קיומו. המעסיק טען מנגד כי שכרה של העובדת לא הועלה בשל חוסר שביעות רצון מעבודתה וכי היא אינה זכאית להוצאות נסיעה מאחר שעבדה מהבית ולא הזדקקה לתחבורה ציבורית. באשר לשימוע טען המעסיק כי הליך השימוע התנהל ללא פגם כאשר העובדת לא התנגדה לשימוע ולא ביקשה לדחותו.
דיון והכרעה
האם העובדת זכאית להפרשי שכר בגין ההעלאה בשכר שהובטחה לה?
לאחר שבחן את העדויות והראיות קבע בית הדין כי על יסוד ההתחייבות בהסכם, על המעסיק לשלם לעובדת הפרשי שכר בסך 6,000 ₪ כנתבע בכתב התביעה.
בית הדין נימק החלטתו והסביר כי בחוזה ההעסקה של העובדת סוכם כי שכרה יועלה לאחר 12 חודשי עבודה, בכפוף לכך שהעובדת תבצע את עבודתה באופן מקצועי ולשביעות רצון הממונים. זאת ועוד, בית הדין התרשם כי לאחר 12 חודשי העסקה לא היו למעסיקה תלונות כלפי העובדת ולכן יש לדחות את טענת המעסיקה לפיה לא היו מרוצים מעבודת העובדת.
כאמור העובדת הייתה זכאית להעלאת שכרה כמתחייב בהסכם ההעסקה, היא אמנם בחרה שלא להתפטר אבל שבה ודרשה את העלאה בשכרה ולא ויתרה על זכותה.
על פי ההלכה הפסוקה, אם נחתם עם עובד הסכם שבו מתחייב מעסיק לשלם לו שכר מסוים ובמהלך תקופת עבודתו מקבל העובד שכר נמוך יותר מהמוסכם והעובד שותק ולא מוחה, ייראה הדבר כאילו נתן הסכמתו מלכתחילה. עוד קובעת הפסיקה כי חוסר הסכמה צריך להיאמר במפורש (תב”ע נד/86-3 (ארצי) יוחנן גולן נ. אי.אל.די בע”מ). במקרה זה העובדת לא הסכימה לאי העלאת שכרה. משכך, קבע בית הדין, קמה לה הזכות לתבוע הפרשי שכר אלו.
האם היה פגם בהליך השימוע?
לאחר ששמע את העדויות קבע בית הדין כי זימון העובדת לשימוע בתוך 17 דקות מהווה פגם בהליך ולפיכך העובדת זכאית לפיצוי בגין פיטורים שלא כדין בסך 10,000 ₪.
כאמור העובדת זומנה לשימוע כ-17 דקות לפני קיומו כאשר המעסיקה טענה מנגד כי העובדת לא ביקשה זמן להיערך לשימוע ורק שאלה “בטים או בזום”. בית הדין הבהיר כי עובד אינו צריך לבקש להתייעץ או זמן להיערך לשימוע ואל לו למעסיק להעמיד בפני העובד עובדה מוגמרת כי השימוע יהיה בתוך מספר דקות. התנהלות זו אינה כדין. בית הדין אף ציין כי לא נכתבו ע”י המעסיקה הסיבות שבגינן העובדת מוזמנת לשימוע ומשכך לא ניתנה לעובדת זכות שימוע אמיתית וזכות טיעון.
האם זכאית העובדת להחזר הוצאות בגין עבודה מהבית ולדמי נסיעות?
בית הדין דחה את תביעת העובדת וקבע כי היא אינה זכאית להחזר הוצאות נסיעה ולהחזר הוצאות חשמל ואינטרנט.
בית הדין הסביר כי עובד העובד מן הבית ייתכן שיגרמו לו הוצאות, אולם נחסכות לו הוצאות ליציאה לעבודה – משהמעסיק אינו מתחייב לשאת בהוצאות של עבודה מהבית במסגרת הסכם העסקה או הסכם קיבוצי, לא ניתן לתבוע כספים אלו מהמעסיק.
באשר לדמי נסיעות, בית הדין הבהיר כי עובד אינו זכאי לדמי נסיעות עת הוא עובד מהבית (אלא אם עבודתו כרוכה בנסיעות). שעה שהעובדת לא הוכיחה כי שאר העובדים שעבדו מהבית קיבלו דמי נסיעות ושעה שהובהר לה באופן מפורש כי לא תקבל דמי נסיעות כאשר היא עובדת מהבית, דחה בית הדין את תביעתה ברכיב זה.
סעש (ת”א) 37837-10-21 רינה אזולאי – ש.מ. עתיד הנדסת תוכנה בע”מ
בית הדין האזורי לעבודה תל אביב- יפו
ניתן ביום: 4 באוגוסט 2024
המידע האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי מצדה של חברת חשב מערכות מידע (2012) בע”מ
