לעובד הובטח כי החל מתאריך מסוים שכרו יעלה ב-500 ₪ אך בפועל שולם לעובד מדי חודש שכר גבוה יותר. לאחר שגילה על הטעות, ביקש המעסיק מהעובד להחזיר לו את הסכומים ששולמו ביתר אך העובד סירב…
עובדות המקרה
מדובר בתביעת מעסיק נגד עובד להשבת סכומים בסך 18 אלף ש”ח ששולמו לעובד ביתר, עקב טעות של המעסיק.
לעובד הובטח כי החל מתאריך מסוים שכרו יעלה ב-500 ₪ אך בפועל שולם לעובד מדי חודש שכר גבוה מכך. המעסיק טען כי לאחר שגילה את הטעות, ביקש מהעובד להחזיר לו את הסכומים ששולמו ביתר אך העובד סירב להשיב את הסכום ולכן ניכה המעסיק משכרו חלק מהסכום, לאחר מכן התפטר העובד ללא הודעה מוקדמת ומבלי שהחזיר את יתרת הסכום. העובד טען מנגד כי חשב שהסכומים הגבוהים משולמים לו עבור שעות נוספות וכי לשיטתו לא היה מדובר בטעות אלא בהבטחה שניתנה לו לתשלום שכר גבוה יותר. עוד טען כי מעולם לא הביע הסכמה להשיב למעסיק את הסכומים ששולמו ביתר וכי המעסיק קיזז משכרו סכומים, ללא הסכמתו.
דיון והכרעה
לאחר ששקל את טענות הצדדים ובחן את הראיות, קיבל בית הדין את תביעת המעסיק וקבע כי מדובר בטעות בשכר עבודה ששולם לעובד ולפיכך על העובד להשיב למעסיק את הסכומים ששולמו ביתר.
ראשית דחה בית הדין את טענת העובד כי התשלום ביתר היה כנגד שעות נוספות שביצע. בית הדין הסביר כי טענה זו של העובד עומדת בסתירה לתלושי השכר שם מופיע תשלום מפורט ונפרד עבור שעות נוספות. עם זאת ציין בית הדין כי הוא מקבל את טענת העובד לפיה בהיותו עולה חדש, לא ידע לקרוא כראוי את תלוש השכר.
בית הדין בחן את הסכם העבודה בין העובד למעסיק בו נכתב שכר מסוים ואת תלושי השכר בהם נרשם סכום אחר, גבוה יותר, כשכר יסוד. בית הדין ציין כי מצופה ממעסיק שיבחן את עצמו מידי חודש על מנת למנוע טעויות, אולם יתכנו מצבים שהבדיקה נעשית אחת לתקופה, כפי שנעשה במקרה של העובד, ואזי התגלתה הטעות.
במקרה הנידון בו אכן חלה טעות, ומששולם לעובד שכר עבודה ביתר, קבע בית הדין כי על העובד להשיב את הסכומים ששולמו ביתר, למעסיקתו.
באשר לסכום ההחזר, בחן בית הדין מספר נושאים.
ראשית קבע בית הדין כי בחישוב הסכום שעל העובד להשיב למעסיק יש להתחשב בהתחייבות שניתנה לעובד להעלות את שכרו ב-500 ₪. משכך יש לקזז את ההפרש בין הסכום ששולם בפועל לעובד לבין הסכום לו היה זכאי בהתאם להתחייבות שניתנה לו. עוד ובנוסף, יש לקזז מהחוב את הסכומים שקוזזו כבר משכר העובד ללא הסכמתו, ובניגוד להוראות סעיף 25 לחוק הגנת השכר.
שנית קבע בית הדין כי אין לחייב את העובד להשיב את סכומי ההפרשות לפנסיה ולפיצויים ששולמו ביתר עקב השכר הגבוה. בית הדין הסביר כי מדובר בסכומים שהועברו לקרן הפנסיה עקב טעות של המעסיק ולא הגיעו כלל לידיו של העובד.
באשר לאי מתן הודעה מוקדמת ע”י העובד, בית הדין קבע כי בנסיבות ההתפטרות ולאחר שהמעסיקה קיזזה סכומים משמעותיים משכר העובד עד להתפטרותו, ללא תאום איתו וללא הסכמתו, זכאי העובד להתפטר ללא מתן הודעה מוקדמת.
בפסק דין זה נוכחנו להכיר גישה חדשה של בית הדין אשר לפיה גם כאשר ישנה טעות מתמשכת של מעסיק בתלוש השכר של העובד, וכל עוד יש הוכחות המעידות כי אכן מדובר בטעות, יטה בית הדין לחייב את העובד בהשבת הכספים ששולמו בטעות.
עם זאת כספים ששולמו לעובד ביתר לקופת הפנסיה, בשל טעות של המעסיק, לא יחויבו בהשבה.
בנוסף לכך מפסק הדין אנו למדים שקיזוז סכומים משכרו של עובד, ללא הסכמתו ובניגוד לחוק הגנת השכר, מצדיק התפטרות של עובד מבלי שידרש לתת הודעה מוקדמת.
סעש (ת”א) 47243-03-22 אלום עשת (אומן) בע”מ – אריאל פקלר
בית הדין האזורי לעבודה תל אביב-יפו
ניתן ביום: 6 באוגוסט 2024
המידע האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי מצדה של חברת חשב מערכות מידע (2012) בע”מ
