דיני עבודה

פיצוי בסך 20,000 ש”ח לעובד, בגין אי מסירת תלושי שכר ופגמים בתלושי השכר

בפסק דין אשר ניתן לאחרונה ע”י בית הדין האזורי לעבודה, נדונה, בין היתר, תביעת עובד לפיצוי בגין אי מסירת תלושי שכר ופגמים בתלושי השכר.

במקרה שנדון בפסק הדין, העובד הועסק במסעדה במשך כשש שנים.

בית הדין קבע כי לעובד לא הופקו תלושי שכר במשך 4 חודשי עבודתו הראשונים במסעדה וכי בהמשך הופקו תלושי שכר מעסק אחר שאינו המסעדה.  נקבע כי מדובר בפגמים חמורים, אשר מנוגדים לחובת המעסיק להפיק תלושי שכר כפי שזו נקבעה בסעיף 24 לחוק הגנת השכר. כמו כן, תלוש שכרו האחרון הופק באיחור רב, וזאת בהתאם לתאריך ההדפסה המובא בו (19/6) .

בנוסף, שכרו בפועל של העובד גבוה בהרבה מהשכר המצוין בתלושי השכר. שכרו של העובד לפי תלושי השכר היה קרוב לשכר מינימום ברוטו, שעה ששכרו בפועל עמד על 9,526 ₪ ובהמשך על 10,825 ₪ –  כך שתלושי השכר לא שיקפו את מלוא השכר ששלום לעובד, ובכך פגעו בזכויות הנלוות והקוגנטיות שזכאי להם העובד.

בנוסף, תחשיב גמר החשבון שבוצע לעובד, נערך לפי השכר בפועל. כמו כן, המעסיקים הפיקו את תלוש שכרו האחרון של העובד, אך לא שילמו את שכרו במועד הקובע. בנוסף, באותו תחשיב בוצעו קיזוזים משכרו של העובד מבלי שאלו אוזכרו בתלוש השכר האחרון, כך המעסיקים ביקש לקזז משכר העובד את יתרת ההלוואות וכן הורדה של חצי שעה הפסקה לאורך כל תקופת העבודה, זאת מבלי שאזכרו זאת בתלוש השכר.

בית הדין קבע כי טענת המעסיקים כי העובד אילץ אותם להפיק עבורו תלושי שכר בחסר, או כי הדבר נעשה לבקשתו, אינה מובנת כלל, ובכל מקרה טענת הכפייה, אשר לא הוכחה כלל, אין בה לפטור את המעסיקים מחובתם לערוך תלושי שכר בהתאם לקבוע בחוק הגנת השכר.

על כן, נקבע כי המעסיקים לא הפיקו תלושי שכר לעובד בחלק מתקופת העסקתו, הפיקו תחילה תלושי שכר ממעסיק אחר, ובהמשך הפיקו תלושים פיקטיביים, נטולי ערך הרחוקים מלשקף את השכר ותנאי העבודה.

באשר לגובה הפיצוי – בית הדין קבע כי בהתאם לאמות המידה שנקבעו בפסיקה ובשים לב לזלזול המודע והרב שגילו המעסיקים בעניין זה, משך התקופה שבה הדבר אירע – המעסיקים לא הפיקו תלוש שכר אחד בצורה תקינה לכל תקופת ההעסקה – הפגיעה החמורה בזכויות העובד הקוגנטיות, החזקה הקבועה בסעיף 26א(ב)(2) לחוק הגנת השכר ושיקולי פסיקת פיצויים לדוגמה, מן הראוי לפסוק לעובד פיצוי על הצד הגבוה. מן הצד השני, וכשיקול להפחתת גובה הפיצוי, יש להביא בחשבון את היותם של המעסיקים עסק קטן יחסית. נוכח כל האמור, נפסק לעובד פיצוי בסך 20,000 ₪.

בנוסף, המעסיקה חויבה בתשלום פיצוי בסך 5,000 לעובד, מאחר שלא נמסרה לו הודעה על תנאי העסקתו. גובה הפיצוי נקבע בשים לב לאמות המידה שנקבעו לעניין זה בפסיקה, מאחר שבית הדין השתכנע כי מסירת ההודעה היה בה לחסוך חלק מהמחלוקות ברכיבי התביעה בתיק.

(סע”ש 5647-03-21, מיום 14/7/24)

רוצים לחסוך 20,000 ש”ח מיותרים מעין אלה?
תנו לעובדים שלכם גישה לצפייה בתלושי השכר שלהם באמצעות פורטל שכר>>.

על הכותב

עו

עו"ד ונוטריונית עדי ביבר לקואה

עוסקת בתחום דיני העבודה, מייצגת ומלווה מעסיקים.

שותפה ובעלים של משרד עורכי הדין ביבר לקואה חייקין הררי
http://www.biber-law.co.il

עו"ד ביבר לקואה לא ייצגה בתיק המוזכר במאמר הנ"ל.