הצבת מצלמות במקום העבודה מהווה עילה להתפטרות בדין פיטורים
עובדות המקרה
מדובר בעובדת אשר הגישה תביעה לפיצוי פיטורים בטענה כי התפטרותה מהווה פיטורים. לטענת העובדת היא התפטרה בשל הרעה מוחשית בתנאי העסקתה – הצבת מצלמות בחלל עבודתה, מאחוריה ומלפניה, אשר פגעו בפרטיותה. המעסיק טען מנגד כי העובדת התפטרה מסיבות אחרות ללא קשר להצבת המצלמות, וכי המצלמות אשר הוצבו במספר נקודות שונות במרחבים הציבוריים של המשרד, נועדו לפקח על כלל העובדים ולא על העובדת באופן אישי.
דיון והכרעה
לאחר ששמע את טענות וראיות הצדדים, קבע בית הדין כי יש לקבל את טענת העובדת להתפטרותה בדין פיטורים על רקע הצבת המצלמות.
בית הדין ביסס מסקנתו זו על ההנחה כי הצבת המצלמות מצד המעסיק הייתה כשלעצמה מוצדקת, לגיטימית ונעשתה במסגרת הפררוגטיבה הניהולית. יחד עם זאת ציין כי גם אם מדובר במעשה לגיטימי של הצבת מצלמות במקום העבודה, יש לבחון האם מדובר בעילה לגיטימית להתפטרות בדין פיטורים.
האם הצבת מצלמות במקום העבודה מהווה פגיעה בפרטיות העובד?
בית הדין הרחיב אודות הזכות לפרטיות אשר הוכרה בפסיקה כזכות יסוד וכחלק ממערך זכויות המגן במשפט העבודה והסביר כי הצבת מצלמות במקום עבודה, מביאה להתנגשות זכויות: מחד גיסא, זכותו של המעסיק לנהל את עסקו לפי רצונו ובהתאם לצרכיו, ומאידך גיסא, זכותו של העובד לשמירה על פרטיותו.
בית הדין אף עמד על ההלכה הפסוקה הקובעת כי כאשר דנים בזכותו של העובד לפרטיות, על אף שלא מדובר בזכות קוגנטית, יש לזכור את מעמדו הנחות של העובד במשא ומתן ולתת משקל גדול יותר לזכויותיו של העובד – הזכות לפרטיות וחירותו של עובד לעבוד.
עוד נקבע בפסיקה כי בנסיבות מסוימות, הפגיעה בזכות לפרטיות עשויה לעלות לכדי הרעת תנאים מוחשית המקימה עילה להתפטר בדין מפוטר. כך למשל, במקרה של הצבת מצלמה בחדר עבודה לא קבוע ולא בלעדי של עובד, מבלי ליידע אותו (ר’ ס”ע 30929-12-10 אסכנדר סלמאן רו”ח – איהאב עליימי רו”ח) וגם במקרה של הצבת מצלמה גלויה בחדר עבודה לא קבוע של עובד שידע על הצבתה (בדמ”ר 39840-04-10 לודמילה לשצינר – פאר מרכז החלמה רפואי בע”מ).
בית הדין הוסיף וציין את עמדת הרשות להגנת הפרטיות, אשר הכירה בהצבת מצלמות במקום העבודה כמעשה היוצר שינוי מהותי ומשמעותי, באופן בו מפקח הארגון על עבודת המועסקים אצלו. בהתאם לעמדת הרשות, על מעסיק לגבש מדיניות ברורה ומפורטת בדבר אופן והיקף השימוש במצלמות מעקב ומטרותיהן, שתיקבע ככל הניתן לאחר היוועצות בעובדים או בנציגיהם ותוצג באופן קבוע לידיעתם… כמו כן על המעסיק להקפיד לרענן באופן תקופתי את המדיניות במטרה להתאימה מעת לעת למגמות המתפתחות בתחום, וכן לשמור על מודעות העובדים לתוכן מדיניות המעקב של המעסיק… גם מתחם, חדר או עמדת עבודה בהם שוהה העובדה לשם ביצוע עבודתו, ואשר איננו פתוח לכניסה חופשית של הציבור – מהווה רשות היחיד בה רשאי העובד לצפות למרחב פרטי שיהיה חופשי ממעקב קבוע“.
במקרה זה, המצלמות שהוצבו בקרבת העובדת מציגות תמונה רחבה של סביבת העבודה שלה. אמנם, המצלמות לא הוצבו בחדר עבודה פרטי של העובדת, אך הן הוצבו בסמוך אליה ובסביבת העבודה שלה. בית הדין קבע כי צילום מעין זה עולה כדי פגיעה בפרטיותה של העובדת כאמור בסעיף 2(3) לחוק הגנת הפרטיות, תשמ”א-1981 – “צילום אדם כשהוא ברשות יחיד”. בית הדין הבהיר כי יש לפרש את המושג “רשות היחיד” על פי הקשרה וכי הזכות לפרטיות היא זכותו של האדם ולא של המקום, כאשר סביב כל אדם יש מרחב שהוא זכאי להיות עם עצמו.
האם הצבת המצלמות מהווה עילה להתפטרות בדין פיטורים?
במקרה זה אין ספק בקשר הישיר בין הצבת המצלמות לבין החלטת העובדת להתפטר, שכן העובדת הייתה ברורה מאוד בחוסר שביעות רצונה מהצבת המצלמות משעת הצבתן ועד להתפטרותה. מדובר בעובדת בכירה יחסית בחברה אשר הועסקה במקום העבודה כ-18 שנה עד להצבת המצלמות. העובדת הייתה רגילה משך כל שנות עבודתה לעבוד ללא נוכחותן של מצלמות מעקב שנועדו, על סמך גרסת המעסיק, לפקח על העובדים. הגם שאין המצלמות נועדו להתמקד דווקא על העובדת, אין בכך כדי לשנות מן המסקנה שהצבת המצלמות באופן ובזווית שהוצבו, אכן הביאה לפגיעה מהותית ומשמעותית בתנאי העסקתה. העובדת אף התריעה בפני מנהליה ודרשה להזיז את המצלמות או את מקום מושבה. היא הבהירה שהיא רואה במצלמות משום הרעת תנאים ושהיא לא מרגישה שהיא יכולה לעבוד תחתן אך סורבה. בית הדין אף ציין כי המעסיק לא תיאם מראש את הצבת המצלמות עם העובדים.
בית הדין סיכם וקבע כי גם אם בהצבת המצלמות לא הייתה כוונה לפקח באופן נקודתי דווקא על העובדת, עדיין מדובר בפגיעה שיש להכיר בה כעילה להתפטרות בדין מפוטר, בהתאם לסעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים.
בית הדין עמד על לשון סעיף 11 האמור הקובע כי “התפטר עובד מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה, או מחמת נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו העובד שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו, רואים את ההתפטרות לעניין חוק זה כפיטורים“, והסביר כי השאלה אם בנסיבות העניין מדובר בעילה של הרעת תנאים, או בנסיבות שאין לצפות בהן מן העובד להמשיך בעבודתו – אינה חד משמעית. ישנה גישה הרואה בזכות לפרטיות כחלק מזכות הקניין עשויה להביא לתוצאה שפגיעה בה מהווה הרעת תנאים, בדומה לפגיעה בשכר. לעומת זאת, ישנה גישה הרואה בזכות לפרטיות כחלק מכבוד האדם עשויה להביא לתוצאה שמדובר בנסיבות שאין לצפות בהן מהעובד להמשיך בעבודתו – כך או כך, קבע בית הדין, העובדת זכאית לפיצויי פיטורים בדין מפוטרת.
לאור האמור לעיל, בית הדין קבע כי על המעסיק לשלם לעובדת פיצויי פיטורים בסך 426,474 ₪ בניכוי הסכומים שנצברו לטובתה עבור פיצויי פיטורים בקרן הפנסיה, ובניכוי הסכומים שכבר שוחררו.
בית הדין האזורי לעבודה תל אביב יפו
ניתן ביום: 12.12.2023
המידע האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי מצדה של חברת חשב מערכות מידע (2012) בע”מ
