על פי סעיף 10 לחוק חופשה שנתית, המעביד חייב לשלם לעובד בעד ימי החופשה דמי חופשה בסכום השווה ל”שכרו הרגיל”. איך מחשבים לעובד חודשי ואיך לעובד שעתי?
לגבי עובד חודשי, או עובד שגמול עבודתו משתלם על בסיס של תקופה ארוכה מחודש: “השכר הרגיל” הוא שכר העבודה שהעובד היה מקבל בעד אותו פרק זמן אילו לא יצא לחופשה והוסיף לעבוד. .(שכר העבודה ליום הוא השכר החודשי לחלק למספרי ימי עבודה באותו חודש) זאת, למעט החזרי הוצאות למיניהן שאינן קיימות בעת החופשה (כגון נסיעות) וכן למעט תמורה בעבור עבודה בשעות נוספות.
מלשון הסעיף עולה, כי רמת השכר הקובעת היא רמת השכר העכשווית, הקיימת במועד יציאת העובד לחופשה. דהיינו, גם אם במהלך תקופת העבודה היה שינוי באחוז המשרה של העובד, או שהיתה העלאה או הורדה של השכר, שווי ימי החופשה של העובד נקבע בהתאם לשכר העכשווי, זאת על אף שייתכן שחלק מימי החופשה נצברו בתקופה שבה אחוז המשרה היה שונה או שהשכר היה שונה מהשכר העכשווי.
הפסיקה חוזרת וקובעת כי “השכר הרגיל” לעניין חוק חופשה שנתית כולל כל תמורה עבור עבודה בשעות הרגילות. לפיכך גם עמלות נחשבות כחלק משכר העבודה הרגיל (ע”ע (ארצי) 300048/98 עובדיה סימן נ’ הסתור בע”מ, מיום 26.3.2002). כמו כן נפסק כי גם פרמיות שהעובד היה מקבל אילו לא יצא לחופשה והמשיך לעבוד נכללות בבסיס השכר הרגיל לצורך דמי פדיון החופשה, וזאת בניגוד לבסיס השכר בעניין פיצויי פיטורים (ע”ע (ארצי) 300327/98 אטקה בע”מ נ’ דוד רטר, 24/04/2002).
לגבי עובד בשכר, כגון עובד שעתי או יומי: “השכר הרגיל” הוא שכר העבודה היומי הממוצע כפול במספר ימי החופשה. שכר העבודה היומי הממוצע הוא הסכום היוצא מחילוק שכר רבע השנה שקדמה לחופשה למספר תשעים. אם היו ברבע השנה כאמור חדשי עבודה לא מלאה, יחושב השכר היומי הממוצע לפי רבע השנה של העבודה המלאה ביותר שבשנים עשר החדשים שקדמו לחופשה, הכל לפי בחירת העובד.
המידע האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי מצדה של חברת חשב מערכות מידע (2012) בע”מ
