דיני עבודה

מנכ”ל משותף בחברת הזנק תבע הכרה כעובד – ורבע מיליון שקל

במקביל לכהונתו כמנכ”ל, התובע המשיך להעניק שירותים כעצמאי לחברות אחרות. ביה”ד קבע שזו אינדיקציה משמעותית להעדר יחסי עבודה

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב דחה לאחרונה תביעה שהגיש מהנדס שכיהן כמנכ”ל משותף (CO-COE) בסטרטאפ רפואי להכרה בו כעובד החברה ולקבלת הזכויות הכספיות הכרוכות בכך. השופטת חופית גרשון-יזרעאלי קבעה שהגשת התביעה לאחר פטירת המייסד ממחלה סופנית באופן שמקשה על בירור האמת, לצד עיסוקיו המקבילים של התובע כעצמאי בזמן עבודתו בחברת ההזנק – מצדיקים שלא להכיר בו כעובד החברה.

החברה נוסדה ב-2012 במטרה לפתח שעון משוכלל שמודד את רמת הסוכר בדם ואוגר את המידע. מייסד החברה והתובע היו חברים טובים ובשלב מסוים צורף האחרון כמנכ”ל משותף בחברה לצורך סיוע באיתור משקיעים. עוד לפני כן החזיק התובע – מהנדס עם תואר שני במנהל עסקים – בעסק עצמאי שבבעלותו.

לאחר כשנה של עבודה בחברה גילה המייסד שהוא חולה במחלה סופנית. בהמשך הוא נפטר והחברה נקלעה להליכי פירוק. ארבע שנים נוספות חלפו עד שהוגשה התביעה לבית הדין.

לטענת התובע הוא עונה על המבחנים שהותוו בפסיקה לצורך הכרה בו כעובד החברה: הוא השתלב בחברה, עבד במשרדיה, התפנה מכל עיסוקיו האחרים באותה עת והיה תלוי בה כלכלית.

לשיטתו, מתוקף הכרה בו כעובד הוא זכאי לשלל זכויות מהחברה בסכום כולל של כרבע מיליון שקל.

לעומתו טענה החברה כי התובע לא היה עובד שלה אלא קבלן עצמאי שסיפק לה שירותים באמצעות העסק שבבעלותו. נטען כי מדובר באדם מתוחכם שבחר להגיש את תביעתו לאחר פטירת המייסד ובשיהוי ניכר. מכאן, לטענתה, שיש לדחות את התביעה.

עבד גם מהמשרדים שלו

השופטת גרשון-יזרעאלי קבעה שלאחר שקילת אופי מערכת היחסים בין הצדדים היא לא שוכנעה כי מתקיימים ביניהם יחסי עובד-מעסיק.

היא ציינה כי תקופת ההתקשרות – כשנה בלבד – אינה ארוכה מספיק על מנת לבסס יחסי עבודה,  והוסיפה שאין מחלוקת כי בתקופה זו דיווח התובע לרשויות על היותו עצמאי ולא שכיר.

עוד קבעה השופטת כי התובע לא הציג גרסה מסודרת בנוגע למסגרת עבודתו בנתבעת, מבחינת שעות העבודה והמיקום שממנו בוצעה. היא הדגישה כי התובע לא הכחיש בעדותו שסיפק לחברה שירותים גם ממשרדי העסק שבבעלותו.

בהקשר לכך היא כתבה שהתובע בחר להגיש את תביעתו בשיהוי ניכר לאחר פטירת המייסד, באופן שמקשה על בירור האמת בהתחשב בהיותו של המנוח עד מרכזי.

“והחשוב מכל”, כתבה, “הוכח כי בתקופה שבמחלוקת המשיך התובע לנהל עסק עצמאי”. לדברי השופטת התובע הנפיק בתקופה הרלוונטית לתביעה חשבוניות בסכומים ניכרים לגופים אחרים. טענתו כי מדובר בעבודה שבוצעה לפני כהונתו בחברה נדחתה בהעדר הוכחה, והתובע נמנע מלזמן לעדות את אותם גורמים להם סיפק שירות.

התביעה נדחתה והתובע חויב בשכ”ט עו”ד בסך 8,000 שקל.

  • ב”כ התובע: עו”ד רועי הראל ועו”ד רותם צוק
  • ב”כ הנתבעת: עו”ד גיא אורן
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין

  • לונדון נ’ נייט סנס בע”מ

על הכותב

עו

עו"ד ורד שדות

עוסקת בדיני עבודה

הכותבת לא ייצגה בתיק.

באדיבות: אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il