לצורך חישוב דמי הבראה נדרשים שני נתונים: האחד, הוותק של העובד והשני עבודתו בפועל.
וותק
כפי שנקבע בפסיקה, מעצם מהותה של חופשה ללא תשלום יחסי עובד-מעביד נמשכים בעת אותה חופשה. מכאן, שבמהלך חופשה ללא תשלום הוותק של העובד לצורך חישוב דמי הבראה נמשך ((עב (י-ם) 2889/08 תעא (י-ם) 2889-08, דיון מה/42-3 (ארצי)).
לדוגמה: עובד עבד 5 חודשים ויצא לחל”ת של 4 חודשים, לאחר החל”ת חזר העובד ל 6 חודשים נוספים. לצורך חישוב שנת הוותק של העובד לצורך תשלום דמי הבראה, ילקחו בחשבון כל החודשים בהם התקיימו יחסי עבודה, כלומר 5+4+6 = 15 חודשים, כך שהעובד נמצא בשנת עבודתו השנייה לצורך חישוב זכאותו לימי הבראה.
עבודה בפועל
צו הרחבה בדבר תשלום דמי הבראה קובע כי לעובדים במשרה חלקית תשולם קצובת ההבראה באופן יחסי לחלקיות המשרה. כלומר, העובד יקבל דמי הבראה רק בגין תקופות של עבודה בפועל ולא יהיה זכאי לתשלום בגין תקופה בה לא עבד ושהה בחל”ת.
דוגמה: עובד עבד 5 חודשים ויצא לחל”ת של 4 חודשים. לאחר החל”ת חזר העובד ל-7 חודשים. לצורך חישוב התשלום יחושבו רק החודשים בהם העובד עבד בפועל. לכן, את דמי ההבראה המגיעים לעובד (תעריף דמי הבראה * מספר ימי הבראה) יש לשלם רק עבור חודשי עבודתו, כלומר בעבור 12 חודשים (5+7).
המידע האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי מצדה של חברת חשב מערכות מידע (2012) בע”מ
