בית הדין לעבודה דחה את טענת המעסיקה. נקבע שעצמאותו של העובד בחברה הייתה מוגבלת והוא עדיין היה כפוף למנהליו, כך שחל עליו חוק שעות עבודה ומנוחה
בית הדין האזורי לעבודה בחיפה קיבל לאחרונה תביעה כספית שהגיש עובד לשעבר בחברת “הארגז” נגד החברה בטענה שזו נותרה חייבת לו גמול שעות נוספות בהיקף ניכר. בתגובה לתביעה טענה החברה כי מכיוון שהתובע הועסק במשרת אמון, היא פטורה מלשלם לו שעות נוספות. השופט טל גולן הכריע שמאפייני העסקתו של התובע לא מחריגים אותו מתחולת חוק שעות עבודה ומנוחה, ופסק לטובתו גמול שעות נוספות.
התובע עבד אצל הנתבעת במשך 4.5 שנים בתפקידים שונים, בין היתר כמנהל ייצור. בתחילת עבודתו הוא חתם על הסכם עבודה במסגרתו הועמד שכרו החודשי על 16,000 שקל. הוא לא קיבל שעות נוספות כרכיב נפרד בשכרו. עוד נקבע בהסכם שחוק שעות עבודה ומנוחה – המזכה עובדים בתשלום שעות נוספות – לא חל עליו היות שתפקידו דורש מידה מיוחדת של אמון אישי. בדצמבר 2020 התובע פוטר. חודשיים לאחר מכן הוגשה התביעה לבית הדין.
לטענת התובע, הסעיף בהסכם ששולל ממנו זכאות לשעות נוספות הוא בלתי חוקי. לדבריו, אף שעבד כ-50 שעות בשבוע אצל הנתבעת מעולם לא שולם לו תשלום נפרד עבור עבודתו מעבר לשעות העבודה הרגילו. בנסיבות אלה עתר התובע לתשלום שעות נוספות ביחס למלוא תקופת עבודתו.
הנתבעת טענה להגנתה כי התובע היה מנהל בכיר אצלה והתנהל באופן עצמאי לחלוטין. לחיזוק גרסתה טענה המעסיקה שהתובע החזיק במשכורת החמישית בגובהה לאחר המנכ”ל, ואף קיבל תנאי שכר מיטיבים כגון רכב צמוד וקרן השתלמות.
לשיטתה התובע הועסק במסגרת של “משרת אמון” באופן שהחוק פוטר אותה מלשלם לו שעות נוספות.
קיבל הנחיות והוראות
תחילה הבהיר השופט גולן שבהתאם לפסיקה יש לפרש בצמצום את סעיפי החוק המחריגים עובד מזכאות לשעות נוספות. עוד הוא הדגיש כי “משרת אמון” – הנכללת באותם חריגים – פורשה בפסיקה ככזו המעניקה לעובד חופש פעולה מירבי.
לדברי השופט מאפייני העסקת התובע אצל הנתבעת היו רחוקים מכך כמרחק מזרח ממערב. הוא כתב שמהראיות עולה שהתובע דיווח באופן שוטף על עבודתו והיה כפוף למספר גורמים בנתבעת שהעבירו לו הנחיות והוראות.
בין היתר ציין השופט כי התובע ניהל טבלת מעקב אחר משימות תוך שהנתבעת הגדירה לו תאריכים מדויקים ומוגדרים לביצוען, והתובע נדרש לדווח אם איחר בביצוע המשימות. “לאור זאת נקבע כי התובע היה כפוף לכמה וכמה גורמים בחברה ולא ניתן לומר שהייתה לו עצמאות רבה בקבלת החלטות.
השופט כתב אמנם כי התרשם שהתובע היה עובד עם “ראש גדול” שהנתבעת סמכה עליו, אולם הוא תמיד נדרש לקבל אישורים על פעולותיו. בנסיבות אלה מסקנת השופט הייתה שאין להחשיב את התובע כמי שחוק שעות עבודה ומנוחה אינו חל עליו.
בתוך כך השופט קיבל את התחשיב שצירף העובד לתביעתו, ממנו עולה שהוא זכאי לשעות נוספות בסך 153,869 שקל. הוא ציין שהנתבעת לא כפרה בתחשיב כך שיש לאמץ אותו.
בנוסף נפסקו לתובע הוצאות משפט ושכ”ט עו”ד בסך 8,000 שקל.
- ב”כ התובע: עו”ד עדן חן תוהמי
- ב”כ הנתבעת: עו”ד ירון אלון
צין נ’ הארגז טכנופח תעשיות מתכת בע”מ (בפירוק) ואח’
