דיני עבודה

המעסיק לא הבטיח לעובדת כי תוכל לשוב לעבודתה לאחר חופשת הלידה. בית הדין קבע: מדובר בפיטורים בניגוד לחוק

גם כאשר לא נאמר מפורשות לעובדת במהלך התקופה המוגנת כי היא מפוטרת, אך גם לא מובטח לה באופן חד משמעי כי תשובץ לעבודה עם חזרתה מחופשת הלידה, מדובר למעשה בפיטורים ובהפרת חובת המעסיק להענקת הזדמנות כנה ואמיתית לעובדת לשוב ולהשתלב בעבודה.

עובדות המקרה:

מדובר בעובדת אשר עבדה כמורה ממלאת מקום בבית ספר במשך כשנתיים עד ליציאתה לחופשת לידה כחודש לפני הלידה. העובדת טענה כי במהלך חופשת הלידה פוטרה בשיחת טלפון שניהלה עם סגנית המנהל כאשר זמן מה לאחר מכן נמסר לה מכתב סיום העסקה. עוד טענה העובדת כי הופלתה על רקע מינה שכן נודע לה כי במקומה שובץ מורה גבר. בשל האמור עתרה העובדת לפיצויים בין היתר בשל הפרת חוק עבודת נשים וחוק שוויון הזדמנויות בעבודה. 
המעסיקה טענה מנגד כי העובדת מעולם לא פוטרה אלא התפטרה כאשר הפסיקה להגיע לעבודה לאחר שהתלוננה שקשה לה עקב ההיריון ואף לא הודיעה כי היא יוצאת לחופשת לידה. עוד טענה המעסיקה כי העובדת היא זו שיזמה את שיחת הטלפון בשל חוסר רצונה לשוב לעבודה כשבמהלך השיחה הודיעה לה המעסיקה כי את מקומה כעת ממלא מורה גבר וכי לא ידוע לה כרגע לגבי שיבוצים לעבודה בשנת הלימודים הבאה. לאחר השיחה הטלפונית הגיעה העובדת למשרדי המעסיקה על מנת לקבל לבקשתה מכתב סיום העסקה לצורך קבלת דמי אבטלה ושחרור כספי הפיצויים.

הכרעת בית הדין:

לאחר שבחן את טענות העובדת והמעסיקה, החליט בית הדין לקבל את טענת העובדת וקבע כי פוטרה במהלך חופשת הלידה בניגוד לחוק עבודת נשים.
ראשית עמד בית הדין על המסגרת הנורמטיבית של חוק עבודת נשים והסביר כי איסור פיטורי עובדת בתקופה המוגנת (במהלך חופשת הלידה וכ-60 יום לאחריה) אינו חל רק על עובדות קבועות, אלא כולל גם עובדות זמניות אשר הועסקו באותו מקום עבודה שישה חודשים לפחות.
שנית התייחס בית הדין לשיחה הטלפונית שנערכה בין העובדת למעסיקה וקבע כי – גם אם במהלך השיחה לא נאמר מפורשות לעובדת כי היא מפוטרת, אין חולק כי לא הובטח לה שיבוץ לעבודה בפועל לאחר תום חופשת הלידה, דבר הדומה לסיכול האפשרות לשיבוץ בפועל במקום עבודה. בית הדין הוסיף ואמר כי היה על המעסיקה להבטיח את חזרתה של העובדת לעבודה בפועל לאחר תום חופשת הלידה, ללא תלות בשינויים בשיבוצי המורים ובצרכים המשתנים ומשלא עשתה כן, יש לראות בכך כפיטורים המזכים את העובדת בפיצויים ללא הוכחת נזק בגובה של 50,000 ש”ח.
יחד עם זאת דחה בית הדין את תביעת העובדת לפיצוי בהתאם לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה באומרו כי שוכנע כי המעסיקה לא שיבצה מורה גבר במקום העובדת בשנת הלימודים הבאה, דבר העולה מעדות המעסיקה כי לא ידעה את צרכיה המדויקים לשנה הבאה ולכן גם לא התחיבה לשבץ את העובדת לעבודה.
לסיכום, בית הדין קבע כי על המעסיקה לשלם לעובדת פיצוי בגין הפרת חוק עבודת נשים, פיצויי פיטורים, פיצויים בגין פגמים בהליך הפיטורים, פיצויים בגין אי מסירת הודעה לעובד וכן בגין פגמים בתלושי שכר. 

מפסק דין זה אנו למדים כי גם כאשר לא נאמר מפורשות לעובדת במהלך התקופה המוגנת כי היא מפוטרת, אך גם לא מובטח לה באופן חד משמעי כי תשובץ לעבודה עם חזרתה מחופשת הלידה, מדובר למעשה בפיטורים ובהפרת חובת המעסיק להענקת הזדמנות כנה ואמיתית לעובדת לשוב ולהשתלב בעבודה. 

מספר ושם ההליך: סעש (ת”א) 62692-08-19 שיינדל זלקינד – מרכז תורני רעננה
ערכאה: בית דין האזורי לעבודה תל אביב
ניתן ביום: 9.2.2023

המידע האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי מצדה של חברת חשב מערכות מידע (2012) בע”מ

על הכותב

חשב עבודה ושכר

חשב עבודה ושכר

http://www.heshevavoda.co.il