הנאשמת הודתה שקיבלה כספים מהורים של ילדי הגן במזומן ובשיקים אך לא דיווחה על הכנסות רבות תוך שימוש במניפולציות והחזקת ארבעה חשבונות בנק. בית המשפט התחשב בכך שהיא עובדת כיום כסייעת שכירה ובן זוגה ניתק עמה קשר
גננת שהפעילה גן ילדים בחולון הורשעה על בסיס הודאתה בביצוע סדרת עבירות מס. המדינה ביקשה להטיל עליה 30 חודשי מאסר וקנס של 250,000 שקל. השופט שאול אבינור הקל עמה מאחר שהפרשה הביאה אותה למצוקה כלכלית ומשפחתית, וגזר עליה 12 חודשי מאסר בפועל וקנס בגובה 50,000 שקל.
לפי כתב האישום, בו הודתה הגננת, בין השנים 2008-2017 היא הפעילה גן ילדים בחולון. באותה תקופה היא קיבלה כספים מהורי הילדים, במזומן ובשיקים. הגננת נהגה להפקיד את השיקים מידי חודש או מעת לעת, באחד מארבעת חשבונות הבנק הפרטיים שניהלה.
עוד הואשמה הגננת כי בכוונה להתחמק מתשלום מס היא לא ניהלה ספרי הנהלת חשבונות כדין, לא שמרה את הספרים כנדרש, הנפיקה קבלות רק על חלק מההכנסות ודיווחה רק על חלקן. היא השמיטה הכנסות בסדר גודל של לפחות 5,221,753 שקל.
תסקיר שירות המבחן שהוגש בתיק ציין כי הנאשמת בת 63, כיום פרודה ואם לשלושה ילדים בגירים. עוד נכתב כי הנאשמת קיימה זוגיות עם אבי ילדיה במשך כעשרים שנה, כשבחצי השנה האחרונה נוכח הפרשה הוא לא תומך בה והקשר ביניהם נותק.
כמו כן נכתב בתסקיר שבשל מעורבותה של הגננת בתיק והחזרי החובות היא נמצאת במצב כלכלי קשה מאוד. היא סגרה את הגן ועובדת כסייעת שכירה. זאת ועוד, ב-2019 היא עברה אירוע מוחי ומאז היא סובלת מחולשה בגפיים וקשיים בראייה, לצד חרדות.
בהתחשב במחירים הכבדים אותם שילמה הנאשמת עקב הפרדה המליץ השירות להסתפק בענישה מקלה באפיק שיקומי ולא להטיל עליה מאסר.
במסגרת הטיעונים לעונש המדינה הדגישה את משך ביצוע העבירות, על פני עשור ואת סכום השמטת ההכנסות הניכר. היא הדגישה את חומרת העבירות וכתבה כי עברייני המס הם בבחינת “שודדי הקופה הציבורית” ומעשיהם אינם פחותים בחומרתם מגניבה מהיחיד. לפיכך עתרה המדינה להטלת 30 חודשי מאסר בפועל לצד קנס כספי כבד בסך 250,000 שקל המשקף את חומרת העבירות והצורך בהרתעה.
מנגד, ביקש הסנגור להקל עם מרשתו משיקולי שיקום. הוא ציין שהנאשמת הסירה את המחדל מושא כתב האישום ושילמה לרשות המיסים 650,000 שקל. הוא עתר להטיל עליה 6 חודשי עבודות שירות וקנס בסך 10,000 שקל.
נוגע ללב
השופט שאול אבינור מבית משפט השלום בתל אביב ציין כי מיזעור הפגיעה הכלכלית בנאשמת באמצעות ענישה בעלת אופי שיקומי אינו מצדיק חריגה לקולה ממתחם העונש ההולם. עם זאת, יש לגזור את העונש ברף התחתון של המתחם תוך התחשבות בכך שהנאשמת ללא הרשעות קודמות והיא הודתה ונטלה אחריות למעשיה.
כמו כן התחשב השופט בנסיבותיה המשפחתיות, הכלכליות והבריאותיות “הנוגעות ללב”, לדבריו, של הנאשמת.
בסיכומו של דבר גזר השופט על הנאשמת 12 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי, וקנס בסך 50,000 שקל.
- ב”כ המדינה: עו”ד ליאת מנור
- ב”כ הנאשמת: עו”ד עמית בר טוב ועו”ד שלום ברמן
