ביום 11.5.2022 פורסם ברשומות תיקון מס’ 6 לחוק דמי מחלה, תשל”ו-1976. תיקון זה קובע, כי עובד שחלה במחלה ממארת או במחלה שבשלה הוא נדרש לטיפול קבוע בדיאליזה, ונעדר בשל כך מעבודתו לשם טיפול תקופתי או בדיקות תקופתיות, אף לאחר החלמתו, יהיה זכאי לקבל ממעסיקו תשלום דמי מחלה החל מהיום הראשון להיעדרו, או מחלקו, בכפיפות לתקופת הזכאות המקסימלית שבחוק (90 יום). מדובר בחריג לכלל הקבוע בחוק דמי מחלה, לפיו היום הראשון למחלה אינו מזכה את העובד בתשלום, והימים השני והשלישי מזכים ב50% בלבד (כל אחד).
זכאות זו תלויה בכך שהעובד מסר למעסיקו אישור רפואי בכתב כי הטיפול או הבדיקה נדרשים בקשר לאותה מחלה.
יצויין כי תחילת התיקון לחוק היא ביום 1.6.2022.
לסיכום, תיקון זה מאפשר לעובד שחולה במחלה ממארת או במחלה שבשלה נדרש טיפול בדיאליזה, לקבל תשלום על ימי מחלתו מתוך ימי המחלה הצבורים לרשותו, כבר מהיום הראשון, וגם אם מדובר בהעדרויות של חלקי ימים ולא ימים מלאים. כמו כן, גם היעדרויות לאחר ההחלמה יזכו את העובד בתשלום מלא, ובלבד שההיעדרויות קשורות למחלה.
הסיבה לתיקון זה היא שעובד שחולה במחלה ממארת או במחלה שבשלה נדרש טיפול בדיאליזה נזקק כבר בשלב אבחון המחלה, ואף לאחר החלמתו, להיעדר מעבודתו בשל טיפולים תקופתיים, ובכלל זה בדיקות או בקרות תקופתיות. היעדרויות אלה עשויות להסתכם בשעות ספורות או ימים אחדים ולאו דווקא להימשך כמה ימים ברציפות, ובשל כך נמנעת מהעובד הזכות לקבל דמי מחלה. מטרת התיקון היא למנוע זאת.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, אין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית, והוא אינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים כאלה או אחרים או להימנעות מהם. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
