ביה”ד האזורי (ב”ל 8081-05-21) דחה ביום 28/12/2021 את תביעתו של יורי גוריונוב (להלן: המבוטח) לתשלום דמי פגיעה, מאחר שלא היה רשום כעובד עצמאי ביום קרות התאונה.
רקע חוקי
הגדרת עובד עצמאי נקבעה בסעיף 1 בחוק הביטוח הלאומי ונקבעו 3 חלופות (כאשר העיסוק העצמאי מקורו ממשלח יד שאינו כעובד שכיר, כמו למשל בצו סיווג מבוטחים):
- מי שעובד במשלח ידו לפחות 12 שעות בשבוע בממוצע והכנסותיו החודשיות הממוצעות הן לפחות 15% מהשכר הממוצע (1,583 ₪ – 2021/2).
- מי שעובד במשלח ידו לפחות 20 שעות בשבוע בממוצע.
- מי שהכנסתו החודשית הממוצעת ממשלח ידו היא לפחות 50% מהשכר הממוצע (5,276 ₪ – 2021/2).
ס’ 77(א) בפרק ביטוח נפגעי עבודה, קובע:
“לגבי עובד עצמאי, תנאי לגמלה לפי פרק זה הוא שהמבוטח היה בעת הפגיעה רשום במוסד כעובד עצמאי או שעשה את המוטל עליו כדי להירשם”.
תמצית עובדתית, טענות הצדדים, ועדויות
- המבוטח טוען שהוא נפגע ביום 4/3/2021. הביטוח הלאומי (להלן: הב”ל) דחה את תביעתו לדמי פגיעה מאחר ולא היה רשום כעובד עצמאי ביום קרות התאונה. הוא נרשם רק ביום 10/3/2021, שישה ימים לאחר יום הפגיעה. עוד טען המבוטח כי הוא סמך על רואה החשבון כי כל ענייניו מסודרים כראוי. לטענתו, רואה החשבון הכין דוח ביום 11.1.2021 שבו כתב שהמבוטח עצמאי מיום 1.1.2021.
- לטענת הב”ל, בהיעדר רישום כעובד עצמאי במועד התאונה, המבוטח אינו “חוסה תחת הוראת סעיף 77(א) לחוק “ולכן אינו מבוטח בענף נפגעי עבודה”. תשלום ראשון כעובד עצמאי בוצע לראשונה רק ביום 7/4/2021.
- על פי עדות המבוטח, רואה החשבון רשם אותו במע”מ ובמס הכנסה, אך אמנם רישום בפועל בב”ל כעצמאי, נעשה רק ביום 10/3/2021.
- המבוטח צירף דו”ח על תקופות העיסוק בב”ל, ממנו עולה שמ-1/1/2021 הוא עצמאי. ואולם לא היתה מחלוקת שהדוח הופק רק ביום 7/4/2021.
- המבוטח טען כי נתן כל הסמכות לרואה החשבון לטפל ברישומו. אין לו ידע בפתיחת תיקים ברשויות ולכן פנה לאיש מקצוע.
- בעדותו בפני ביה”ד טען רואה החשבון, כי בינואר 2021 רשם את המבוטח במע”מ ובמס הכנסה ובפברואר 2021 רשם אותו בביטוח הלאומי.
- בעדותו ציין רואה החשבון, ש”כנראה הביטוח הלאומי לא קיבל את הטפסים שהוא (רואה החשבון) שלח באמצעות הפקס”.. וכי אין זו הפעם הראשונה שביטוח לאומי לא מקבל טופס רשום בפקס…
- לטענת רו”ח, מכשיר הפקס שלו אינו מוציא אישור משלוח. בחקירה נגדית אישר רואה החשבון שכמייצג יש לו דרכים לוודא הגעת מסמכים בתאריך מסוים באמצעות פנייה למוקד מייצגים או פנייה דרך האתר, אך לא עשה כן במקרה דנן ואין בידו ראיות שהגיש את הטפסים בחודש פברואר.
- המבוטח הוסיף וטען שסעיף 77(א) לחוק הביטוח הלאומי סותר את סעיף 3 לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, “מאחר שהפגיעה אינה עומדת בתנאי פסקת ההגבלה ואינה מידתית”… שלילת הגמלה פוגעת קשות בזכות הקניין שלו.
- נציגת הב”ל ביקשה לדחות התביעה בהיעדר רישום במועד. הרישום נעשה מאוחר למועד האירוע ולא הוכח כי נרשם לפני 10/3/2021, או עמד בתנאים שבתקנות הרישום.
דיון והחלטה
- ביה”ד דוחה את התביעה, בהסתמכו על הפסיקה שקובעת שאם לפני תאונה מבוטח לא היה רשום בב”ל כעובד עצמאי, או שעשה את המוטל עליו כדי להירשם, אין להידרש לשאלה אם האירוע בו מדובר הוא בגדר תאונת עבודה. לא הוצגה אסמכתה למשלוח הפקס בחודש פברואר לב”ל (לפני קרות התאונה).
- מטרת הרישום היא כדי שלב”ל תהיה תמונה שלמה ככל האפשר של ציבור המבוטחים המתווסף אליו, ואלמלא חובת הרישום, צפוי הב”ל להיתבע לשלם גמלאות נפגעי עבודה למי שלא שילםמעודו דמי ביטוח ואף דבר קיומו לא היה ידוע לב”ל.
- הסעיף אינו עומד בסתירה לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, גם כי נחקק לפני חקיקת חוק היסוד וגם מבחינה מהותית.
- הפסיקה קבעה שאין מבוטח יוצא ידי חובתו בחתימה על טופס אחר שנועד למטרה שונה לחלוטין, ושאין בו כל פרטים שממנו ניתן ללמוד שהמבוטח היה עובד עצמאי (הלכת משה יהלום).
- הלכת ביה”ד הארצי קובעת עמדה ברורה ועקבית בשאלת מחדל של מייצג ברישום מבוטח כעובד עצמאי (לדוגמה הלכת עמוס לבן).
בשולי הדברים
שוב ושוב ושוב נחזור ונתריע בפני הציבור, שקיצור דרך או עיגול פינות בסוגיה ביטוחית, עלול להביא למשבר של ממש. ודאי האמור בכל סוגיית הפגיעה בעבודה בביטוח לאומי.
אנא דאגו לרישום מיידי בב”ל. את הפגיעה והנכות עצמם, אם יקרו חלילה, הרישום לא ימנע, אך לפחות, יזכה הדבר את המבוטח בגמלאות בשל הפגיעה בעבודה, לעיתים לכל חייו.
ולציבור המייצגים נזכיר, שאפשר לרשום מיד עיסוק של עובד עצמאי דרך מערכת המייצגים, עוד לפני שייפוי הכוח נקלט בב”ל (הסברים במערכת המייצגים). אנו ממליצים למייצג לשמור את טופס 6101 החתום, כהוכחה לנכונות הרישום במערכת המייצגים.
