העובד עבד כמהנדס תוכנה אצל המעסיקה, אשר עוסקת בפיתוח מוצרים מתחום ההייטק, מוצרים המשלבים אלקטרוניקה, במשך כשנה וחצי עד לפיטוריו. בגין סיום העבודה נתבעו פיצויי פיטורים, פיצויי הלנת פיצויי פיטורים וחלף ההודעה המוקדמת. לענייננו נתייחס להתייחסות בית הדין לטענת העובד להתחשבנות שעות העבודה.
דיון והכרעה
העובד הלין כנגד כך שהמומחה מטעם המעסיקה ערך מה שכונה כ”קיזוז פנימי”. היינו, עריכת התחשבנות באשר לשעות העבודה, מידי חודש בחודשו כיחידה סגורה, ולא כחשבון “עובר ושב” מתמשך על פני תקופת העבודה, תוך העברת יתרות מחודש לחודש (מה שכונה שם כ”קיזוז חיצוני”).
בית הדין קבע, כי באשר לחישוב גמול השעות הנוספות בהסדר של גמול גלובלי, הלכה היא כי שעה שגמול שעות נוספות גלובלי אינו עומד בתנאים שנקבעו לכך על מנת שהוא ייחשב למיצוי הזכות, אותו גמול יבוא על חשבון הזכות.
התנאים שבהם גמול שעות נוספות גלובלי ייחשב למיצוי הזכות פורטו בעניין ברד. נקבע שם, בין היתר, כי יש לבחון אם גמול השעות הנוספות הגלובלי ששולם לעובד מבטא באופן סביר את היקף השעות הנוספות הממוצע שהעובד עבד בהן.
אם עולה מהנתונים כי גמול השעות הנוספות הגלובלי אינו ממצה את הזכאות לפי החוק באופן סביר, מתעוררת השאלה כיצד יש לערוך את תחשיב הפרשי גמול השעות הנוספות. ההנחה במצב כזה היא שקמה הצדקה לפרום את ההסכמה הגלומה בגמול השעות הנוספות הגלובלי, כיוון שההוראה ההסכמית (גמול שעות נוספות גלובלי) הביאה לקיפוח העובד ביחס לזכויות לפי החוק, שכן היא אינה מבטא באופן סביר את היקף השעות הנוספות שעבד העובד בממוצע.
משנפרם ההסכם בין הצדדים, זכאי העובד ליישום ההוראה הקבועה בחוק, קרי תחשיב אריתמטי של גמול השעות הנוספות. כפועל יוצא, הגמול עבור עבודה בשעות נוספות יחושב לפי החוק, כשהוא מיטיב עם העובד שקופח כאמור (תוך הפחתת הסכומים ששולמו במסגרת גמול השעות הנוספות הגלובלי).
בית הדין קבע, כי במקרה בו נערך מראש הסכם גמול שעות נוספות גלובלי, בתחשיב הזכאות של הפרש גמול השעות הנוספות יש להתחשב הן בחודשים שבהם קיבל העובד תשלום בחסר לעומת הזכאות לפי התחשיב האריתמטי הקבוע בחוק, והן בחודשים שבהם קיבל תשלום בעודף לעומת הזכאות לפי התחשיב האריתמטי. הזכאות החודשית לפי התחשיב האריתמטי תיעשה לפי כללי ההתחשבנות החודשית שנקבעו בעניין ריין, לרבות עריכת ההתחשבנות בשים לב לערך השעות ולא רק למספרן.
אין ליצור שיטה שלישית שלפיה נהנה העובד רק מהטוב שבשני ההסדרים (דהיינו רק החודשים שבהם קיבל העובד גמול גלובלי הנמוך מהזכאות (חודשי החסר) ולהתעלם מהחודשים שבהם קיבל העובד גמול גלובלי העולה על הזכאות על פי תחשיב אריתמטי (חודשי העודף)).
בנוגע להתחשבנות הבין-חודשית, לא מן הנמנע שלאחר עריכת ההתחשבנות החודשית בחודש נתון יסתבר כי העובד קיבל שכר ביתר גם ביחס למשרה התקנית.
קרי, העובד קיבל את שכרו הרגיל הגם שלא השלים את שעות התקן. במצב כזה נשאלת השאלה האם העודף שבידי העובד בחודש נתון עקב אי השלמת שעות התקן ניתן להתחשבנות (לקיזוז) מחוסר בגמול שעות נוספות בחודש אחר. המענה לשאלה זו תלוי בתוכן הסכמת הצדדים לגבי שעות העבודה ובתשובה לשאלה כיצד יש לפרשה, לרבות על דרך ההתנהגות, בקשר לשעות העבודה. היינו, האם מבחינת אומד דעת הצדדים מסגרת שעות העבודה המוסכמת (שעות התקן למשרה והשעות הנוספות) הן “הוראה אחת”, שמשמעותה עבודה בשעות גמישות, ובגינה משולם שכר הבסיס וגמול השעות הנוספות הגלובלי.
לפי אפשרות זו, שמאפשרת לעובד גמישות בתכנון זמן עבודתו והנטל להוכחתה מוטל על המעסיק, התשלום ביתר בחודש מסוים מופחת מהתשלום בחסר לאורך תקופת העבודה גם בחודשים האחרים (השיטה המשותפת).
אפשרות אחרת היא שעה שהמעסיק לא הוכיח את השיטה המשותפת שעסקינן בשתי הוראות נפרדות בקשר לשעות העבודה, האחת עניינה שעות התקן והאחרת עניינה השעות הנוספות. במקרה כזה, כל “הוראה” תיבחן בפני עצמה (השיטה הנפרדת). משמעות הדבר היא שתשלום השכר הרגיל הוא עבור שעות המשרה בתקן, ללא קשר לשעות הנוספות, ותשלום גמול השעות הנוספות הגלובלי הוא בעד שעות העבודה המוגדרות כשעות עבודה נוספות, ללא קשר לשעות התקן.
במקרים כאלה תשלום שכר מלא גם במקרים שבהם יש חוסר בשעות התקן עשוי ללמד על ויתור של המעסיק על השלמת מלוא שעות התקן ולמעשה מתן הטבה לעובד. אם כך הוא יחול הכלל שלפיו הטבה הניתנת לעובד בהקשר של הוראה אחת אינה יכולה להתקזז מחוב של המעסיק בקשר להוראה אחרת בהסכם העבודה. במקרה זה, בחודש בו לא השלים העובד את שעות התקן, לצורך ההתחשבנות בדיעבד, תחושב זכאותו לגמול שעות נוספות גלובליות כ-0, מבלי לקזז שעות החסר.
בית הדין קבע כי העובד עבד בממוצע כ-16 שעות נוספות בחודש אך קיבל גמול שעות נוספות בעד 8 שעות נוספות בממוצע בלבד. במקרה דנן לא מתקיימים כל התנאים שנקבעו בעניין ברד לצורך כך שגמול השעות הנוספות הגלובלי יהווה מיצוי הזכות, שכן גמול השעות הנוספות הגלובלי ששולם לעובד אינו מבטא באופן סביר את היקף השעות הנוספות הממוצע שעבד בהן.
לפיכך, בנסיבות העניין גמול השעות הנוספות יבוא על חשבון הזכות לגמול שעות נוספות, ולא יהווה מיצויה. בית הדין הארצי קבע את העקרונות לפיהם יש לערוך תחשיב אריתמטי של גמול השעות הנוספות תוך השבת הדיון אל בית הדין האזורי על מנת שיכריע מהי שיטת התחשיב המתאימה לנסיבות העניין (משותפת או נפרדת) וייחשב את זכאות העובד להפרש גמול שעות נוספות בהתאם לעקרונות הנ”ל.
ע”ע 10341-12-20 לאוניד גל נ’ סיסמופ טכנולוגיות בע”מ
ערכאה: בית הדין הארצי לעבודה, ניתן ביום: 22.12.2021
