בפסק דין אשר ניתן לאחרונה ע”י בית הדין האזורי לעבודה, נדונה בין היתר מחלוקת בנוגע להפסקה שניתנה לעובדת, אשר בגינה היא לא קיבלה שכר עבודה. בעוד שלטענת העובדת מנוחתה בזמן ההפסקה הופרעה תדיר, באופן שמזכה אותה בתשלום בגין זמני הפסקות שהיו למעשה זמני עבודה, טענה המעסיקה מנגד כי זמני ההפסקות היו מוקדשים למנוחת העובדת ושאר העובדים ואלה לא נדרשו לעמוד לרשות המעסיקה ולבצע עבודה במהלך זמן ההפסקה.
הגדרת “שעות עבודה” בחוק שעות עבודה היא: “הזמן שבו עומד העובד לרשות העבודה, לרבות הפסקות קצרות ומוסכמות הניתנות לעובד להחלפת כוח ואויר ולרבות הפסקות לפי סעיף 20א(א), חוץ מהפסקות על פי סעיף 20“.
בית הדין קבע כי שאלת הזכאות לתשלום בגין הפסקה למנוחה ולסעודה תוכרע ככלל על פי מבחן העמידה לרשות המעסיק והאם המעסיק אדיש לשאלת הימצאותו של העובד במפעל. הדגש בהקשר זה הוא כי בזמן ההפסקה על העובד להיות נתון לרשות עצמו, להיות משוחרר מחובתו כלפי מעסיקו, ובפרט על המעסיק להיות אדיש לנוכחותו או לאי נוכחותו של העובד במפעל. ככלל כאשר עובד עוזב את עמדת עבודתו והולך למזנון, לחדר מנוחה, או למקום אחר בו הוא רשאי לעשות כרצונו, יש בכך להעיד שהוא בזמן הפסקה. מאפיין נוסף של “זמן הפסקה” קבוע בחוק ונבחן בהתחשב בשאלה האם נוכחותו של העובד במקום העבודה היא הכרח לתהליך העבודה או להפעלת הציוד והשימוש בו.
בית הדין שוכנע כי לא הוכח שהחברה ביצעה קיזוז שלא כדין משכרה של העובדת וכי בדין לא שולמה לעובדת תמורה בגין חצי שעת הפסקה ביום. בית הדין השתכנע כי העובדת יצאה לחצי שעת הפסקה בכל יום עבודה וכי היא לא נדרשה להיות זמינה לעבודה בעת ששהתה בהפסקה וכן כי איש מהחברה לא הורה לה לבצע מטלות בשעת הפסקת הצהריים. העובדת לא נדרשה על ידי החברה להיות נוכחת בבית המלאכה בזמן הפסקת הצהריים ויכולה היתה לעשות כרצונה בזמן ההפסקה.
נקבע כי בהתאם להוראות הדין ככל שעובד אינו נדרש לבצע מטלות עבודה והוא חופשי לעשות ככל העולה על רוחו בזמן ההפסקה הקבועה בחוק (ובענייננו הפסקה בת חצי שעה למנוחה ולסעודה), הרי שאין חובה לשלם לו שכר בגין זמן ההפסקה.
החברה אכן לא שילמה לעובדת שכר בגין זמני ההפסקות, וזאת במשך תקופת העבודה הארוכה בה עבדה. אין בכך משום קיזוז (שכן העובדת לא היתה זכאית לתמורה מלכתחילה) ואף לא מדובר בהפחתה שלא כדין של שעות עבודה, שכן אין מדובר בשעות עבודה, אלא בזמני הפסקות גרידא. לאור האמור, נדחתה תביעת העובדת להפרשי שכר עבודה ו/או השבת ניכויים.
סעש 24677-07-18 ליודמילה פיודורוב נ’ ג’יי.בי.בי. אינטרנשיונל בע”מ (ניתן ביום 29.4.21).
יובהר כי האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים כאלה או אחרים או להימנעות מהם.
