חופשה ללא תשלום, להוציא זאת שמכוח חוק, כגון החופשה לעובדת מכוח חוק עבודת נשים, תשי”ד-1954, (סעיף 7(ד)), איננה מהנושאים המוסדרים בחוק. לעתים מוסדר נושא זה בהסכם קיבוצי, אך לרוב מוסדר הנושא בכל מקרה ומקרה בהסכם אינדיבידואלי, עם מתן החופשה.
כפי שקבעה הפסיקה כי חופשה ללא תשלום יוצרת מצב של “השעיית” חוזה העבודה, ולכן, עם תום החופשה ללא תשלום חוזר המצב, לעניין זכויות וחובות, לנקודה שבה הושעה חוזה העבודה, בכפוף כמובן למוסכם במפורש, באשר עצם החופשה יסודה בהסכם ((עב (י-ם) 2889/08 תעא (י-ם) 2889-08, דיון מה/42-3 (ארצי)).
כלומר, יחסי העבודה אינם נקטעים במהלך תקופת החופשה ללא תשלום, ומשכך יש לכלול את תקופת החופשה ללא תשלום לצורך חישוב הזכאות לימי חופשה בהתאם לנוסחאות.
לדוגמה:
עובד עבוד מחודש ינואר עד אפריל.
שהה בחופשה ללא תשלום ממאי ועד אוגוסט
וחזר לעבוד מחודש ספטמבר ועד דצמבר
מאחר והתקיימו יחסי עבודה במשך שנה שלמה, בחודש דצמבר, חישוב זכאות העובד לימי חופשה שנתית יהיו התוצאה של החישוב:
מס’ ימי עבודה בשנת העבודה כפול זכאות מלאה לימי חופשה בהתאם לוותק של העובד חלקי 200.
המידע האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי מצדה של חברת חשב מערכות מידע (2012) בע”מ
